תרבות של מחלוקת

תרבות של מחלוקת

צדק חלוקתי

צדק חלוקתי

שבת במרחב הציבורי

שבת במרחב הציבורי

היחס לאחר

היחס לאחר

אליזבט גולדוין

אני אישה, כל כולי, בכל גופי ובכל הווייתי. לא רק באברי הנשיים. נשיותי היא כל המורכבות הזו של אימהות, עבודה, חשיבה, מילוי חובות, ובעיקר זרימה מדבר לדבר, בדיקת מתמדת של סדרי העדיפויות שלי, פשרות אינסופיות. נשיותי היא גם הכוליות שלי של גוף-נפש, מכלול אחד שלם, הרוחניות-הגופנית שלי. והיכולת שלי להיות מרוכזת במשימה, ובו-זמנית להקשיב למתרחש בגופי...אני עדיין בעיצומו של המסע. אני לומדת לאהוב את עצמי, את נשיותי, לאט לאט. מגלה את האומץ שלי להשתנות, להיות בתוך תהליך, לאבד שליטה, לצמוח באמת. עם כל הפחדים והקושי.במציאות שלי מצאתי ליטוף המוכן לי תמיד, אם רק אדע לפתוח את עצמי אליו. הוא נמצא באוויר שמסביבי, בשמש ובגשם של חורף זה, בידידותם של ידידי, בנשיקה שאני מנשקת את ילדי.

 

אליזבט גולדוין, מסע אל נשיותי, מתוך: אם לא תדעי לך, הקיבוץ המאוחד, עמוד 86, 2005

 

 

מקורות נוספים מומלצים עבורך

 

 

 

 

 

הרב יוסף דב סולובייצ'יק, "אדם וביתו", ירושלים תשס"ב, עמ' 78-74

וירג'יניה וולף, "חדר משלך", "משכל" הוצאה לאור,

2004, ע״מ 17-18.

שרה פרינלנד בן ארזה,

חנה רחל מלודמיר,

בתוך: "אנא בשם",

ניצה דרורי-פרמן (עורכת),

עם עובד 2006, עמ' 36

רמב"ם, משנה תורה, הלכות תלמוד תורה, פרק א, הלכה יג