"לכל אחד יש כבוד" –

מה בין ערך כבוד האדם לבין היחס לאחרים בחברה הישראלית?

חכם מארי סעדיה

בן אור דוראני

״ לפיכך נברא אדם יחידי, ...ולהגיד גדולתו של הקדוש ברוך הוא: שאדם טובע כמה מטבעות בחותם אחד, וכולן דומין זה לזה, ומלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא טבע כל אדם בחותמו של אדם הראשון, ואין אחד מהן דומה לחברו. לפיכך כל אחד ואחד חייב לומר: בשבילי נברא העולם״

מסכת סנהדרין פרק ד משנה ה

 

 

נישואין ומגדר

נישואין ומגדר

תרבות של מחלוקת

תרבות של מחלוקת

צדק חלוקתי

צדק חלוקתי

שבת במרחב הציבורי

שבת במרחב הציבורי

עמוד הבית

עמוד הבית

 היחס לאחר-הדרה והכלה 

 

 

״ בני האדם שונים זה מזה, לכל אחד ייחודיות משלו, במראה, באישיות, ביכולות ובהעדפות. למרות זאת בני האדם מתקבצים בקהילות, מדינות ועמים. לכל קהילה, חברה או עם יש מכנים משותפים של שפה, גאוגרפיה, תרבות ערכים ועוד.

 

למרות קווי הדמיון המשותפים לכל חברה עדיין ישנם פרטים וקבוצות שאינם שותפים להם. חברות רבות אינן מכבדות פרטים וקבוצות אלה ויוצרות תהליכים חברתיים המדירים אותם משותפות מלאה בחברה שהם משתייכים אליה.

 

מדינת ישראל חרתה כבר במגילת העצמאות שלה שהיא: "תהא מושתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות.

 

"התשתית לחזונם של מייסדי מגילת העצמאות הוא הפסוק מספר בראשית "ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם א-לוהים ברא אותו" (בראשית א, כז) היכולת לראות בכל אדם את צלם הא-לוהים מאפשרת את היכולת החברתית לראות את הבסיס המשותף לכל בני האדם, למרות הבדלי הצבע, האופי והתרבות.

 

בנוסף על המחויבות להכיל 'אחרים' כחלק מערך השוויון אנו מוצאים את דבריו של רבי עקיבא בפרקי אבות (פרק ג משנה יד): "הוא היה אומר, חביב אדם שנברא בצלם חבה יתרה נודעת לו שנברא בצלם, שנאמר (בראשית ט), כי בצלם אלהים עשה את האדם."רבי עקיבא אומר שיחסה של החברה לכל אדם גם למי שהוא 'אחר' צריך להיות יחס רגשי המגלה סממני חיבה, הקשר בין בני אדם וקבוצות השונות זו מזו צריך לנבוע מרגשות של חיבה ואהבה, כאשר אדם יודע להביע את חיבתו למי שנברא בצלם, גם אם הוא אינו דומה לו, קל יותר ליישם את ערך השוויון.

 

כל חברה צריכה לבחון את יכולתה להכיל 'אחרים' בקרבה היכולת לעשות זאת מתחילה ביכולת לראות את ה'אחר' שבתוכך כפי שאומר רבי אליעזר פאפו בספרו 'הפלא יועץ': "ועקר אהבת רעים הוא שיתלבש עצמו בגוף חברו באפן שאף אם הוא אינו מקפיד על כבודו ועל בזיונו מכל מקום יחשב כמו שאם הוא היה כמו חברו על פי מדותיו היה רוצה שיכבדוהו ושלא ידברו לו שום דבר של אונאת דברים ושלא יגעו בכבודו, ככה יעשה הוא לחברו. זה כלל באהבת רעים." וכשם שהפרט יכול ל'היכנס לנעליו' של חברו כך גם קבוצות בעלות כוח חברתי מסוגלות להיכנס לנעליהם של של קבוצות חסרות כוח ולהצליח לחבב, להכיל ולתת להם את הייצוג החברתי הראוי.

 

 

עמנואל לוינס

״המכנה שם רע לחברו" - על תיוג קבוצתי כמוביל תהליכי הדרה חברתיים

תלמוד בבלי מסכת תענית

צ׳ארלס טיילור

חכם אברהם אזולאי

אברהם יהושע השל

סדנה

סדנה

סדנה

קווים מחברים- על רגישות אכפתיות ואחריות