ישעיהו ליבוביץ

 צדק חלוקתי 

 

 

היחס לאחר

היחס לאחר

נישואין ומגדר

נישואין ומגדר

תרבות של מחלוקת

תרבות של מחלוקת

שבת במרחב הציבורי

שבת במרחב הציבורי

עמוד הבית

עמוד הבית

"...וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל-הָהָר, וְקֹל שֹׁפָר, חָזָק מְאֹד; וַיֶּחֱרַד כָּל-הָעָם, אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה... וַיִּתְיַצְּבוּ, בְּתַחְתִּית הָהָר. וְהַר סִינַי, עָשַׁן כֻּלּוֹ, מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו ה', בָּאֵשׁ; וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן, וַיֶּחֱרַד כָּל-הָהָר מְאֹד. וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר, הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד; ... אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ..."(שמות י"ט, ט"ז - י"ח; כ', ב').כך, בטקס רב-רושם, בליווי קולות, אורות, רעידת אדמה, עשן וערפל כבד, נמסרים לעם ישראל עשרת הדיברות.

 

גם טובי הבימאים והמפיקים ההוליוודיים, שניסו להעניק ליצירותיהם ממדים כה אדירים של רושם, לא יכלו להתקרב לעצמה הנחוצה שהוענקה לרגע הייחודי הזה – היה צריך אירוע רב-משמעות שכזה כדי לייצר את האווירה המתאימה להענקת חוקי היסוד של התרבות האנושית כשהמוסר והצדק מונחים בבסיסם. בבת-אחת מתגבשת זהותו הערכית של עם עבדים והוא הופך לקבוצה אנושית שמעתה ואילך תנהג על-פי קודים מוסריים עמוקים אלה, גם אם תצטרך "להתאמן" עליהם עוד שנים רבות, ואולי אנו כולנו עדיין "מתאמנים" על דברי אלוהים חיים?

 

 

"מערכת הצדק האלוהית שנמסרה לאדם בשר ודם, הייתה בעלת חוקים מפורשים שסנקציה מונחת בצידם, אך למן הרגע שהיא ניתנה לאדם, נאלץ הוא למסד מולה מערכת של שכר ועונש שהוא עצמו מנסח.

 

המפגש שנוצר בין האלוהי לאנושי, בין הרוחני לגשמי, יוצר מרחב ענק שעל האדם למלאו בחוקים מובנים לכל. אך גם אם ינסה, לעולם לא יצליח למלאו עד תומו שכן במקרים רבים יפעל הצדק את פעולתו בשפות משתנות – האלוהי מעניק את המציאות הכללית והאנושי מנסה לתחזק אותה במערכת השואפת לצדק שיחול על כל פרטיה. מתוך עקרונות הצדק נובעים היבטים בולטים ומחייבים של התנהגות אנושית הקובעת את תרבות החברה שבה שרוי הפרט.

 

הצבת נורמות התנהגות מחייבות, מעניקה פרשנות למושגים כמו "טוב"-"רע", "מותר"-אסור" ובהיותם של אלה ערכי יסוד בחברה, הם הופכים באחת לרכיבי זהותה - הפרטים החיים בתוכה, מושפעים ממנה ומבנים ממנה את זהותם. אופי שונה לו למושג 'צדק', אופי המשתנה ממקום למקום ומחברה לחברה, אין לו פנים אחידות ואין נגזרת ממנו מערכת של חוקים דומים – הוא נתון לפרשנות שמעניקים לו האדם והחברה בכל מקום, ויש ויקבל פנים חדשות ופרשנות מחודשת מתוך הרצון להבנות מחדש את השיח ואת השאיפה לצדק נעלה.

 

שפת הצדק היא הקובעת את נגזרותיה ומהם מוקמים מוסדות של חקיקה, שיפוט ושיטור, לא רק כדי להצהיר על אמת המידות שלה, אלא גם כדי להפכם לתבניות מעשיות כדי שהפרט והחברה יוכלו לנוע בתוכן תוך ידיעת גבולותיו-גבולותיהם. כולם מסכימים שצריך להיות צדק כדי לייצר סדר חברתי נכון שבמסגרתו מתנהלים החיים בתחושה של שוויון והוגנות בכל תחומי החיים. לכן, אסור לו לצדק להיות סובייקטיבי, הוא צריך לעמוד במבחן האובייקטיביות יום-יום ושעה-שעה, ולהיות מנותק לחלוטין מהאינטרס הפרטי של אדם או קבוצה.

 

כדי שיקבל הצדק הסכמה חברתית רחבה, ראוי לו שייבחן בשיח הקולקטיבי של החברה כולה ולא רק של שליטיה, אך בשל הקולות הרבים הנשמעים במרחב החברתי – לעולם לא יהיו לצדק פנים אחידות ומשמעות אחת המתאימה לחברה האנושית.תכליתו של המונח "צדק חלוקתי" היא להדגיש את מקומו וזכותו של אחרון האדם לקבלת חלק שווה של העושר החברתי מתוך עיקרון השוויון. הרעיון של צדק חברתי וצדק חלוקתי, מופיע במקורותינו עוד מקדמת דנא בדגש על המוחלשים בחברה כשהבולטים מביניהם הם האזכורים האין-סופיים כמעט, על הגר, היתום והאלמנה, על העלאת מעשר לכהנים, חוקי שנת השמיטה והיובל וחוקי העבד והעבד העברי.

 

זהו דגש סוציאלי המניח את "הצדק כהוגנות" אותו ניסח הפילוסוף האמריקני ג'ון רולס בשנת 1972, ההנחה המונחת כאן היא שהחברה צריכה לתמוך במוחלשים שבה ולהיטיב את מצבם. לעומת גישה זו עומדות גישות אחרות, לעיתים מתנגדות ולעיתים מבחינות בפרטי-פרטים תוך ניסיון לנסח אמות מידה שיכולות להתאים לכל חברה. אך התמונה איננה זהה ורבים בה הגוונים שכן אין לך חברה הדומה לרעותה ומשום כך גם ההגדרות לצדק חלוקתי אינן זהות, וזאת עוד בטרם הזכרנו את ההיבט הגלובלי של צדק חלוקתי ואת מעמדן של חברות שפע מערביות לעומת מעמדן של מדינות עולם-שלישי עניות. ראוי לבחון את המונח צדק חלוקתי לא רק דרך הפריזמה הכלכלית, מפני שחיי אדם אינם מסתכמים רק בהיבט זה. הויכוח האקדמי בעניין זה פולש גם לזכויות חברתיות ולמשאבים חברתיים שעל-פיהם יוכל כל אדם להתפתח ולחיות באושר (חינוך, בריאות, רווחה, תרבות וכד').

 

אם כך, הרי שניתן להגדיר את הצדק החלוקתי כסעיף בתוך הצדק החברתי שבמסגרתו ניתנים תנאים ומשאבים המותאמים לכל אדם כדי שיוכל לממש את חייו.צדק חלוקתי יעסוק לעולם בשאלות מהותיות הנוגעות לשורה התחתונה של תחושות האזרחים בדבר קיפוח או הדרה, לצורך כך על המדינה לקבוע קריטריונים חלוקתיים. השאלות מה מחלקים ולמי, יעמדו תמיד בבסיס השיח הציבורי וייבחנו בכל פעם מחדש, בעיקר בשעה שתחושות של קיפוח ואי-שוויון חלוקתי, בולטים אל העין. שאלת הצדק החלוקתי מלווה את האנושות כבר אלפי שנים ותמשיך ללוותה עוד שנים רבות. הסוגיות שבאתר "בית מדרש מקוון", מנסות להביא מעט מן השניוּת הקיימת בהיבטיהן השונים מתוך ניסיון להנכיחן, להעלותן לדיון, לחשוף את הקושי המובנה שבהן, אך בעיקר - לדעת להתמודד ולהכריע בהן מתוך לימוד עמוק של מקורות וקורות.

 

 

תלמוד ירושלמי

מוריץ גולדשטיין

תלמוד בבלי מסכת פאה

בראשית רבא

חכם בכור מיוחס רפאל

הרב ד״ר אריאל פיקאר

״צדק צדק תרדוף" -

צדק חלוקתי כאבן יסוד של חברה מוסרית.

"לרדוף צדק" -

מסע טקסטואלי יהודי בעקבות הצדק

״פערים חברתיים וצדק חלוקתי על-

פי תפיסת עולם יהודית-דמוקרטית.

סדנה

סדנה

סדנה