התלמוד הירושלמי
"רבי בא בר זבדי אמר איתפלגין [נחלקו] רב ורבי יוחנן:חד אמר: מדקדקים בחיי נפשות [כאשר אדם בא לבקש אוכל מהתמחוי אין בודקים האם הוא אכן עני] וחרנא [והאחר] אמר: אף בכסות אין מדקדקין [גם אם בא לבקש בגד, אין בודקים האם הוא עני] מפני בריתו של אברהם אבינו [כדי שלא יתבייש אם יאלץ ללכת ערום].מתני' פליגי על מאן דאמר [ הברייתא חולקת על מי שאמר] אף בכסות אין מדקדקי' [משום שמהברייתא משתמע שרק אם מכירים את האדם נותנים לו כל צרכו].פתר ליה [הברייתא מדברת על נתינה לעני] לפי כבודו [כלומר לפי מה שהיה רגיל לפני שהפך לעני, אבל ודאי שאין מדקדקים עם אדם המבקש בגדים] ותני כן, בד"א [ במה דברים אמורים] בזמן שאין מכירין אותו [נותנים לו את המינמום שמופיע במשנה] אבל בזמן שמכירין אותו אף מכסין אותו והכל לפי כבודו״
תלמוד ירושלמי, מסכת פאה, דף לו, ב פרק ח הלכה ו
מקורות נוספים מומלצים עבורך
אברהם יהושע השל
"השבת – משמעותה לאדם בימינו"
תלמוד בבלי, מסכת ביצה,
דף ט״ז עמוד א׳
ספר שמות, פרק כ׳, פס׳ ז׳-י׳
