ישעיהו ליבוביץ

 

 "כל מהותה של גישה ערכית לבעיות האדם - להבדיל מגישה תועלתנית - אינה אלא שהוא מועמד בפני מטרה שאיננה מעוגנת במציאות, ולפיכך אף אין ערובה למימושה במציאות, אלא שהוא נדרש לחתור אליה מן המציאות אל מעבר למציאות, ואפילו אם חתירה זו היא נצחית ולעולם אינה מגיעה להשלמה. ואם זהו דינם של ערכים הנובעים מן התודעה האנושית - כגון אושר, יושר, צדק, חרות, כבוד וכד' -, על אחת כמה וכמה שדבר זה כוחו יפה לגבי המשימה הדתית: התביעה המוצגת לאדם לעשות הטוב בעיני ה'. מי שאלוהיו אינו אליל, כלומר דימוי אנושי או כוח בטבע או הטבע עצמו, אלא הוא מאמין באלוהים שאין העולם מקומו - יודע וחש במגבלה של היותו מיצורי אותו העולם שממסגרתו אין הוא יכול לחרוג, ויחד עם זה הוא מבין ומכיר את משמעותה של המשימה המוטלת עליו ומודה בתקפותה - גם אם אין בכוחו לבצעה. ייתכן שאין האדם חופשי במובן של יכולת להכריע את עצמו לבחור בין הטוב ובין הרע, אבל הוא חופשי להתאמץ לשאוף ולחתור אל הכרעה זו - ולפום צערא אגרא: השכר לפי המאמץ״

 

מקורות נוספים מומלצים עבורך

 

 

 

 

 

היחס לאחר

היחס לאחר

נישואין ומגדר

נישואין ומגדר

תרבות של מחלוקת

תרבות של מחלוקת

שבת במרחב הציבורי

שבת במרחב הציבורי

הרב ד״ר אריאל פיקאר
ספר ויקרא
בראשית רבה