וירג'יניה וולף

".. אבל כאן כבר הייתי ממש בפתח הספרייה עצמה. נראה שפתחתי את הדלת, כי בו-ברגע הופיע, כמו מלאך שומר החוסם את הדרך בגלימה שחורה במקום בכנפיים צחורות, ג'נטלמן כסוף, חביב, מוחה, שהביע בקול חרישי את צערו, בזמן שהורה לי לסגת, על כך שמותר לגברות להיכנס לספרייה אך ורק בליווי מרצה מן המכללה, או כשהן מצוידות במכתב הפניה. הספרייה המהוללת ספגה קללה של אישה, אבל הספרייה המהוללת אדישה לזאת לחלוטין. הבניין המכובד והשלו, כל אוצרותיו נעולים ומוגנים בחובו, ממשיך לישון בשאננות מדושנת, וימשיך, ככל הנוגע לי, לישון כך לנצח. לעולם לא אעיר את ההדים האלה, לעולם לא אבקש להתקבל בשעריו, כך נדרתי בזמן שירדתי במדרגות בכעס. וירג'יניה וולף, "חדר משלך", "משכל" הוצאה לאור, 2004, ע״מ 17-18.

 

 

 

 

מקורות נוספים מומלצים עבורך

 

 

 

 

 

רמב"ם, משנה תורה, הלכות תלמוד תורה, פרק א, הלכה יג

שרה פרינלנד בן ארזה,

חנה רחל מלודמיר,

בתוך: "אנא בשם",

ניצה דרורי-פרמן (עורכת),

עם עובד 2006, עמ' 36

הרב יוסף דב סולובייצ'יק, "אדם וביתו", ירושלים תשס"ב, עמ' 78-74

תרבות של מחלוקת

תרבות של מחלוקת

צדק חלוקתי

צדק חלוקתי

שבת במרחב הציבורי

שבת במרחב הציבורי

היחס לאחר

היחס לאחר

עמוד הבית

עמוד הבית

תרבות של מחלוקת

תרבות של מחלוקת

צדק חלוקתי

צדק חלוקתי

שבת במרחב הציבורי

שבת במרחב הציבורי

היחס לאחר

היחס לאחר

עמוד הבית

עמוד הבית