היחס לאחר

היחס לאחר

נישואין ומגדר

נישואין ומגדר

תרבות של מחלוקת

תרבות של מחלוקת

שבת במרחב הציבורי

שבת במרחב הציבורי

עמוד הבית

עמוד הבית

 לרְדף צֶדֶק

מסע טקסטואלי-מקראי 

סדנת לימוד – תכנית מארג, כל ישראל חברים / חיים פֶּרֶג 

 

 

מילון עברי-עברי / א. א. שושן

"ספיר" - מילון עברי-עברי / א. אביניאון

מוסר וצדק היו לשתי אִמות יסוד בתרבות היהודית לדורותיה. המילה 'צדק' בהטיותיה השונות ו"שיחות" על צדק, מופיעות אינספור פעמים בספר הספרים שלנו, ביצירה הרוחנית-היהודית לדורותיה, ואף אומות העולם הגדול נטלו את הערך והרחיבוהו לתרבותן, כערך היונק מ"מוסר הנביאים" שאף הן מאמינות בנחיצותו כאבן יסוד ל"תיקון עולם" וכתביעה לבניית חברה בריאה הפועלת על פי קודים העושים אמת עם כל בני האדם באשר הם.

 

הקריאה לעשיית צדק מהדהדת לראשונה בעולם הקדום כבר בספר ויקרא: "מֹאזְנֵי צֶדֶק, אַבְנֵי-צֶדֶק, אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק--יִהְיֶה לָכֶם" (י"ט, ל"ו). לא קריאה סתמית של האל לעשיית צדק, אלא קביעת מידה מדויקת של צדק, ממש כמו מידות לַח ויבש שהיו נוהגים בהן אף הפשוטים שבאדם בשגרת חיי המסחר, ללמדך שצדק לא רק צריך להיות נוכח ומדיד, אלא אף כזה שאחרון האדם יכירו וינהג על-פיו – צדק לכל!

 

שיבוצה של המילה 'צדק' ללא הטיות ותוספות, מופיע באינטנסיביות הגבוהה ביותר בספרי הנביאים והכתובים. בשעה של תחושת סכנה קרבה והולכת או בשעה של עיוות דין מתמשך וניכר בעליל, קוראים הנביאים את קריאות המוסר שלהם ומתריסים כלפי כל איש-חי - כולל מלכים ומושלים;

 

ספרי הכתובים לעומתם, משוררים את פסוקיהם בקריאות קצרות וממוקדות, קריאות של מוסר וצדק. כך למשל בישעיהו פרק א' הפותח בקריאה "שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ" (ב'), מָשל קורא הוא לעליונים שבאדם ולפשוטי העם כאחד, לצדק האלוהי ולצדק על-פני האדמה, לראות את עיוות הצדק שהעיניים האנושיות טחו מלראות.

 

הנביא מדגיש שקיום הצדק החברתי, קודם למצוות הקרבת הקורבנות: "לָמָּה-לִּי רֹב-זִבְחֵיכֶם" (י"א), ושזו לכשעצמה וחשיבותה איננה מספקת ולא תציל מחורבן. זאת ועוד - קריאתו משווה את העוולות החברתיות לפגיעה בכבוד האל עצמו, ללמדנו שמוסר וצדק אינם רק הילך סתמי ומקרי על פני האדמה בקרב יצורי-אנוש - אלא מעוגן בציווי אלוקי.

 

נצא למסע טקסטואלי-מקראי

בעקבות המקורות על צדק

 

 

 

 

 

 

ספר ויקרא פרק י״ט

ספר דברים

ספר ישעיהו

ספר ירמיהו

ספר משלי, דניאל

ספר יחזקאל,

הושע וצפניה

ספר איוב

ספר תהילים

לדיון, לשיחה ולכתיבה

בחנו במבט מרפרף את המקורות המובאים לעיל.

 

  • האם אתם מוצאים שיש חזרה מדויקת של הפסוקים מָשל היו משוכפלים בדיוק?

  • מהן מחשבותיכם בעקבות הבדיקה שערכתם?הביעו דעתכם על המספר הגבוה של המקורות שבהם משובצת המילה צדק במקרא.

  • כיצד תוכלו להסביר זאת? מה תוכלו לומר על הנחיצות של מופעים כה רבים של המילה?

  • נסו לבחון את הדברים גם בעיניים אקטואליות והתייחסו לכמות המקורות בהיבט של "יש צדק" וגם "אין צדק".

  • איזו קריאה אנושית מתגלה לעינינו ממגוון המקורות הללו?

  • איזו חברה שואפים מקורות אלו לקיים? נסו לנסח את כל הקריאות לצדק בהיגד אחד קצר, רשמו אותו על רצועת בריסטול ותלו אותו במרחב הפיסי.

  • עברו בין כל ההיגדים שניסחו הקבוצות הנוספות וסמנו "לייק" להיגד שנראה לכם כהיגד ממצה ומדויק.

 

פרק א' בספר ישעיהו ובו הפסוק: "אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה, קִרְיָה נֶאֱמָנָה; מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט, צֶדֶק יָלִין בָּהּ-וְעַתָּה מְרַצְּחִים" (ישעיהו א', כ"א), נקרא בבתי-הכנסת בשבת לפני תשעה באב.

 

  • מהו האירוע המכונן שחל בתשעה באב ואיזה קשר אתם מוצאים בין קריאת הפרק לבין האירוע? בתשובתכם היעזרו בקריאת הפרק כולו.

  • הנביא מניח דגש גדול על רכיב חברתי ולאו דווקא על עבודת האלוהים. ערכו הבחנה בקריאותיו של ישעיהו ונסו לנסח את הקריאה בלשון ימינו.באילו דרכים מציע הנביא לנקוט כדי להימנע מהאירוע הצפוי שאותו הוא מנבא?

  • מהי עמדתכם כלפי שרשרת המעשים שדורש הנביא מבני עמו? עם איזה מעשים אתם מזדהים? ממה אתם נמנעים? נסו לחשוב על הקריאות הנבואיות הללו, מָשל היו מתרחשות בימינו.

 

פרק נ"ח בספר ישעיהו, נקרא כהפטרה בבית-הכנסת לאחר קריאת התורה ביום הקדוש והנורא למאמינים היהודיים – יום-הכיפורים: וְאוֹתִי, יוֹם יוֹם יִדְרֹשׁוּן, וְדַעַת דְּרָכַי, יֶחְפָּצוּן; כְּגוֹי אֲשֶׁר-צְדָקָה עָשָׂה, וּמִשְׁפַּט אֱלֹהָיו לֹא עָזָב, יִשְׁאָלוּנִי מִשְׁפְּטֵי-צֶדֶק, קִרְבַת אֱלֹהִים יֶחְפָּצוּן (נ"ח, ב'). בפרק זה קובל העם בפני האלוהים על כך שתפילתם לא נתקבלה ושלמרות שנהגו במנהג הצום כהלכתו – הקב"ה איננו נענה לבקשתם.

 

  • כיצד אתם מבינים את סירובו של הקב"ה להיענות לבקשת העם? מהי דרישתו הראשונית? את מה הוא דוחה ולמה הוא מצפה?

  • בעקבות קריאת שני המקורות הללו, נסו לנסח את קריאתו של הקב"ה לצדק: מה בקשתו ובאיזה תנאי ייענה לתפילות בני עמו?

  • מהי התפישה השגויה של העם וכיצד תקשרו אותה לצדק?

  • בחרו 8 פסוקים שבהם עושה הכתוב שימוש בהאֲנשה של המילה צדק וכתבו מהי הפעולה האנושית המיוחסת למילה. תוכלו להיעזר בקישורים החמים ובדוגמה שבטבלה הבאה. 

  • האם הולם בעיניכם השימוש בהאנשה בעת התיאורים השונים של הצדק? מה הוא משרת? מה הוא מקדם? איזו השפעה נודעת לשימוש בהאנשה?

 

הפתגם "צֶדֶק צֶדֶק, תִּרְדֹּף" (דברים ט"ז, י"ח – כ'), הפך למטבע לשון שאנו משתמשים בו גם כיום.

 

  • איזה קושי חבוי ביישום הצדק בפסוק זה ומדוע הקריאה לצדק היא כפולה?

  • אם בעבר היו אלה קריאותיו של האל, מי היום הוא הקורא לרדוף אחר הצדק?

  • מתי משתמשים בהיגד זה ומהי משמעותו האקטואלית בעיניכם?

  • מתי שמעתם אותו לאחרונה?

  • באיזה הֶקשר?מדוע מתואר הצדק כחפץ מוחשי שיש "לרדוף אחריו"?

  • האם הוא עומד בשורה אחת בחשיבותו לצד ערכים נוספים שלדעתכם יש "לרדוף" אחריהם?

 

הפסוקים הבאים מתארים את שקילת הצדק, מָשל היה כמו כל חומר גשמי אחר:

 

"מֹאזְנֵי צֶדֶק, אַבְנֵי-צֶדֶק, אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק--יִהְיֶה לָכֶם". ויקרא י"ט, ל

"ומֹאזְנֵי-צֶדֶק וְאֵיפַת-צֶדֶק וּבַת-צֶדֶק, יְהִי לָכֶם. יחזקאל מ"ה, ל

'יִשְׁקְלֵנִי בְמֹאזְנֵי-צֶדֶק; וְיֵדַע אֱלוֹהַּ, תֻּמָּתִי. איוב ל"א,

 

אלת הצדק במיתולוגיה היוונית ואלת הצדק במיתולוגיה הרומית, נושאות בידיהן מאזניים. סמל המאזניים מופיע גם על קירותיו של כל בית-משפט בעולם המערבי ולעיתים תופיע רק הפירמידה, שקצהָ מעיד על לשון המאזניים.

 

 

 

 

טבלת עזר

אלות הצדק במיתולוגיה היוונית והרומית מחזיקות בידן מאזניים.

מבנה בית המשפט העליון בירושלים. הפירמידה בולטת בחזית.

אלות הצדק במיתולוגיה היוונית והרומית מחזיקות בידן מאזניים.

  • הביעו את דעתכם על בחירת המאזניים ככלי מדידה שבו מודדים צדק. האם תוכלו לחשוב על כלי אחר, כלי שיכול למדוד את הצדק במדויק? הביאו בחשבון את יכולתם של בני העולם העתיק לייצר מכשירים וכלים מדויקים.

  • בדקו במילון עברי-עברי מהי אֵיפַה ומהו הִין והסבירו כיצד הן מתקשרת לעניין מידת הצדק.

השימוש בסמל המאזניים כמידת הצדק המדויקת בספר ויקרא, מופיע גם כיום כסמלו של הצדק אף כי חלפו אלפי שנים. 

  • מה מסמלת עבורכם המשכיות זו? 

  • מה תוכלו להביע בעקבות העובדה שסמל המאזניים הפך לנחלתו של כל העולם המערבי? מה מסמלת האחידות בעיניכם והאם היא נחוצה? היעזר בשאלה: איזה שימושים גלובליים לסמלים נוספים אתם מכירים?

  • איזה תפקיד יש לסמלים (כל סמל) בכל חברה אנושית?

 

 

עיניהן של אלות הצדק במיתולוגיות היוונית והרומית, מכוסות. 

  • על מה מעיד כיסוי העיניים ואיזה קשר יש לו לעקרון הצדק? היעזרו בהיגד "צדק עיוור" כבעל יותר ממשמעות אחת.

 

הפסוקים הבאים מתארים את הצדק מָשל היה מעגלים מעגלים:

  • נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב; יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי-צֶדֶק, לְמַעַן שְׁמוֹ. תהילים כ"ג, ג' 

  • אָז--תָּבִין, צֶדֶק וּמִשְׁפָּט; וּמֵישָׁרִים, כָּל-מַעְגַּל-טוֹב. משלי  ב', ט' 

  • אֹרַח לַצַּדִּיק מֵישָׁרִים, יָשָׁר מַעְגַּל צַדִּיק תְּפַלֵּס. ישעיהו כ"ו, ז'

 

  • מדוע לדעתכם נבחרו דווקא המעגלים כצורה גיאומטרית המתארת את "זרימתו" של הצדק?

  • איזה קשר אתם יכולים למצוא בין 'צדק' לבין 'מעגלים'? חשבו לא רק על ההבדל הצורני אלא גם על הבדלים מהותיים בהקשר ללימוד שלנו.

 

 

בשנת 2004 קמה בירושלים עמותה חברתית ושמה "במעגלי צדק". מייסדי העמותה ראו לנכון לקרוא ולפעול למען חברה יהודית צודקת יותר. הנחת היסוד האידיאולוגית של העמותה הִנה כי חברה המושתתת על "צדק חברתי", תזדקק פחות למערכות חברתיות של חסד.

 

בתחילת דרכה, עסקה העמותה בעיקר בהרחבה של התודעה הציבורית בנושא הצדק החברתי. לשם כך אורגנו כנסים והרצאות בנושא ואף הוצא לאור כתב עת בשם "לתורה, מחשבה וצדק חברתי", אשר עוסק בסוגיה חשובה זו מתוך המקורות היהודיים (עריכה מתוך אתר "המועצה הלאומית להתנדבות בישראל

"איה קולה המוסרי חברתי של המסורת היהודית? האמנם ייתכן שלדת ישראל ולתורת חיים אין מה לומר בנושאים דוגמת הסדרי פנסיה, תנאים סוציאליים, זכויות העובד... תורתנו תורת חיים היא. פירושה של "תורת חיים", שנותנת היא דעתה לא רק למצוות שבין אדם למקום... אלא גם לחובות וזכויות שבין אדם לחברו ולחברתו: חובות האדם וזכויותיו, צדק סוציאלי..."

  • מה מזכירה לנו קריאה זו בעקבות הלימוד שערכנו? נסו לדייק ע"י ציטוט של מקורות דומים וציינו מיהו הקורא ומהו המקור.

  • איזה קשר אתם מוצאים בין שמה של העמותה לבין המקורות שלמדנו עד כה?

  • ציינו על מה נסמכת קריאתם של הכותבים ומהיכן היא יונקת את חזונה.

  • כיצד מתחברת קריאה זו ללימוד שערכנו עד כה? איזה רכיבים מודגשים בה? נסו לתמצת קריאה זו להיגד קצר אחד.

הכינוסים השנתיים של העמותה מתקיימים פעמיים בשנה בתאריכים י"ז בתמוז ו – י' בטבת.

  • כיצד מתחזקת בעיניכם הקריאה לצדק בעקבות עיגונם של שני הכנסים המרכזיים במועדים הללו? האם תוכלו למצוא הקבלה בין מועדים אלו לבין הקריאה לצדק במקורות אחרים שלמדנו? השתדלו לציין את המקור ואת האומרים אותם.

לבבות רבים נמשכו אחר פעילות העמותה אשר הביאה בשורה חדשה לחיי כולנו בדמותו של "התו החברתי". זהו תו-תקן וכמוהו כתעודת כשרות יהודית הניתנת לבתי עסק הפועלים באופן "כשר" גם בהיבט החברתי.

נוסח התו החברתי:

"וזאת לתעודה כי בעל בית העסק התחייב לשמור על חובותיו כלפי עובדיו, להימנע מפגיעה בכבודם, לשלם להם שכר הולם להימנע מהלנת שכרם, ולהעניק להם תנאי עבודה הולמים וראויים, הכול כמתחייב מערכיה של מורשת ישראל, חוקי מדינת ישראל, הוראות הדין, ותוך שמירה מרבית על כבוד האדם וחירותו. כמו כן, מתחייב בעל המקום לאפשר נגישות לבעלי מוגבלויות כך שיוכלו לבוא בשעריו בבטחה, ללא שייפגע כבודם".

 

 

  • אילו היבטים של צדק נשקפים מתוך נוסח התו החברתי? השתדלו "לפרק" את רוח התו החברתי להיבטים השונים שעימם נפגשנו במקורות שלמדנו. התייחסו לפסוק המופיע בסופו של התו החברתי.

  • נהלו ביניכם שיח על תוכנו של התו החברתי ורשמו: עם מה אתם מסכימים? מה אתם דוחים? האם יש לכם ביקורת על הרעיון והמעשה או על הקריאה של העמותה?

עמותת "מעגלי צדק" פועלת במישורים חברתיים-סוציאליים נוספים ופעילותה קונה לה תומכים רבים מקרב כל שכבות החברה. בתי-עסק רבים מצטרפים לרעיון התו החברתי וביניהם גם בתי-עסק שאינם בתי קפה ומסעדות.

לסיכום הלימוד:

לו אתם מבקשים לממש את הקריאות לצדק ומבקשים להקים עמותה שתפעל ותקדם את עקרונות הצדק, איזה שם הייתם בוחרים לעצמכם? איזה מוטו (סיסמא) תבחרו? איזה תחומי פעילות תרצו להוביל ולקדם? סרקו את תחומי החיים השונים שלנו והבליטו את עקרון הצדק בעוולה חברתית שממנה הוא נעדר לדעתכם. בסיום, הפיצו את רעיונותיכם בעלון מיוחד שבו מובעים רעיונותיהם של כל חברי קבוצות הלימוד.