היחס לאחר

היחס לאחר

נישואין ומגדר

נישואין ומגדר

תרבות של מחלוקת

תרבות של מחלוקת

שבת במרחב הציבורי

שבת במרחב הציבורי

עמוד הבית

עמוד הבית

פערים חברתיים וצדק חלוקתי

על-פי תפיסת עולם יהודית-דמוקרטית

סדנת לימוד / נעמה רשף, תכנית מארג, כל ישראל חברים

 

מטרה:

המפגש בין 'יהודי' ל 'אזרחי-דמוקרטי'.

תפוקות: 

פיתוח, עיון ודיון בסוגיה של צדק חלוקתי מנקודת מבט אזרחית-יהודית. הרחבת העיסוק בנושא הצדק החלוקתי ובחינת הרלוונטיות שלה לימינו.

 

בעיה חברתית-הגדרה: 

בעיה חברתית קיימת כאשר מספר משמעותי של אנשים או כמה אנשים בעלי חשיבות חברתית רבה, רואים פער בלתי רצוי בין ערכים או אידיאלים לבין המציאות החברתית, ואנשים אלה מאמינים שאפשר לצמצם או לסגור את הפער ע"י פעולות משותפות.

הבעיה החברתית בה נעסוק במפגש זה:

חלוקה לא הוגנת של משאבים המשותפים לכלל הציבור בישראל.

 

טקסטים פותחים:

"מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה, בלי הבדל דת גזע ומין".

מתוך מגילת העצמאות.

 

 

 

ספר ויקרא פרק י״ט

ספר יחזקאל,

הושע וצפניה

מאוטנר מצביע על צמצום מחויבותה של המדינה בשנים האחרונות, בהבטחת זכויות חברתיות-סוציאליות כדיור, חינוך, בריאות, עבודה ורמת מחיה מינימלית.

בנוסף העבירה המדינה בתחומים רבים את הגה הפיתוח הכלכלי והחברתי למגזר העסקי, בד בבד עם צמצום בתקציבים - מהלך שיוצר פער בשרות שיקבלו אזרחים שונים במדינת ישראל בתחומים כגון חינוך, רווחה, בריאות וכד'. הפערים הם בין מעמדות חברתיים, בין אשכנזים לספרדים ובין יהודים למיעוטים הערבים.

עם נטישתה של המדינה את התחומים הסוציאליים-חברתיים שהיו בעבר בתחום דאגתה וטיפולה הבלעדי, החלה פריחה אדירה של עמותות וארגונים פרטיים וקיבוציים הדואגות לאוכלוסיות מוחלשות במדינה בהיבטים שונים, כולל היחלצות לעזרת חולים שידם איננה משגת, תרומות מזון, איסוף כספים למטרות רווחה, ועוד.

  • מתוך עיון בהיבטים הסוציאליים-חברתיים, כיצד לדעתכם באה לידי ביטוי שאלת השוויון בסוגיית החלוקה של המשאבים החומריים-פיסיים של המדינה (גז טבעי, חול-ים, מים מתוקים, מלח-ים, חופי רחצה ועוד)?

  • מה מלמדת אותנו תפיסה זו? מנין היא נובעת ומהן כוונותיה?

  • כיצד תוכלו להסביר את הגזירה השווה בין התחומים הכלכליים לבין התחומים הסוציאליים-חברתיים?

  • הביעו את עמדתכם על נסיגתה של המדינה מהתפקידים המסורתיים שהיו לה בטיפול בנושאים חברתיים-סוציאליים. רשמו מחשבות, דעות, ערכים, אמונות והנעות שלכם שיכולים לנמק את עמדתכם זו. 

 

 

 

 

החוק המקראי  

במהלך הצפייה רשמו לכם משפטי מפתח, מילים שמשכו את תשומת ליבכם, ערכים שנשמעו מפי המרואיינים וכד'. הקדישו תשומת לב מיוחדת למפגש שבין "היהודי" לבין "האזרחי-דמוקרטי". 

צפייה מועילה!

ספר שמות 

ספר ויקרא

השאלות מנחות לקריאה בטקסט

  • מה מצווה הטקסט המקראי את החקלאי היהודי? איזה מנגנון חלוקה מצווה התורה? על פי אלו עקרונות הוא פועל?

  • איזו קריאה לצדק חלוקתי נשמעת מתוך הטקסטים היהודיים? מנין היא נובעת ומה מבקש הציווי האלוקי להשיג? 

  • מהו "המשאב" החומרי-הפיסי המשותף לכלל הציבור על פי הטקסט המקראי?

  • באיזה אופן מבטיחה ההלכה היהודית חלוקה צודקת של משאב זה? מהם היתרונות ומהם החסרונות של המנגנון שהיא מציעה?

  • מהי עמדתכם הערכית כלפי הציווי הזה? התייעצו עם חבריכם לקבוצת הלימוד ונסו לנסחו כהיגד רלוונטי קצר שיכול להתאים לחברה של ימינו. נסו לנסח את ההיגד כך שיתאים לחברה בת-ימינו ולא רק לחברה חקלאית, ושלבו בו את מחשבותיכם ודעותיכם.

  • נסו להתמודד עם שאלת החלוקה הצודקת תוך שאילת שאלות על חברות ועסקים שאינם קשורים לעבודת האדמה ולחקלאות.

השלכות חלוקתיות

משאבי הגז

החוק הישראלי  

שאלות מנחות לקריאת הטקסט:

  • מהם המנגנונים החוקיים המבטיחים חלוקה הוגנת של משאבי מדינה? (מיסים, תמלוגים ומנגנון החזקה)?

  • האם לדעתכם די במנגנונים אלו בכדי להבטיח חלוקה צודקת של משאבי מדינה?

  • לו אתם יושבים בוועדה לבחינת המדיניות הפיסקאלית, מה הייתם משנים? מה הייתם מוסיפים? על מה הייתם נלחמים? בכתיבתכם פרטו והסבירו מה עומד לנגד עיניכם במקום הראשון בסולם העדיפויות הערכי שלכם.

גישת החוק המקראי בהשוואה לחוק הישראלי:

  • חשבו: האם ניתן למצוא מנגנונים דומים בהלכה היהודית? לפני כתיבת תשובתכם בדקו את ההיבטים הבאים ברשת: מיסים ותמלוגים= פאה לקט ושיכחה, חזקה = שנת שמיטה. 

  • מה דומה ומה שונה בין המנגנונים החוקתיים בישראל של המאה ה- 21 למנגנונים ההלכתיים העתיקים? האם לדעתכם קדמוניות החוקים פוגמת באיכות הערכים שהם מביעים?

  • עם איזה חוקים אתם מזדהים ועם איזה אינכם מזדהים? איזה היבטים בחוקים הקיימים כיום מפריעים לכם לעומת החוקים הקדומים?

צדק חלוקתי בבית-הספר ובכיתה:

מטרתן של הדוגמאות והדילמות המובאות כאן היא לעורר חשיבה בקרב כל קהילה לגבי הנושאים המתאימים לה באופן אישי, לדיון והעמקה. מומלץ ראשית ללמוד את הטקסטים המופיעים למעלה כדי לבוא עם דעה מנומקת הנתמכת במקורות מסוגים שונים – מן היהדות ומן העולם האזרחי-דמוקרטי:

  • גינון בבית הספר - מי זוכה בפירות? 

  • אולם ספורט בית-ספרי - לרשות הקהילה כולה?

  • טקסים וכינוסים – לקהילת בית-הספר או לקהילה הרחבה?

  • זיהוי צורך//חֶסֶר/בעיה (חברתית או כלכלית) ומציאת פתרון ומענה ע"י השכבה הבוגרת והוריה.

 

סוגיות נוספות הנוגעות לסוגיה הרחבה יותר של צדק ושוויון:

  • "האנשים השקופים" בבית-הספר (השומר, המזכירה, המנקים...) - תפקידנו מולם. 

  • שירה מבית הספר - חינוך ראוי לכולם?

  • הגזענות על ההיבט הדתי והאזרחי שלה.

  • משפחות מוחלשות – עניין שלהן או עניין לקהילה כולה?

  • אקטיביזם חברתי/קהילתי/אזרחי – תפקידו של בית-הספר או גם של הקהילה?

  • הירתמות לסיוע בבעיות, מצוקות וקשיים לאומיים.

שכחה

שנת שמיטה

לקט

פאה

שי דותן