"לכל אחד יש כבוד״  

על היחס בין ערך כבוד האדם, ליחס לאחרים בחברה הישראלית

סדנת לימוד\ חיה נאמן 

 

 

נישואין ומגדר

נישואין ומגדר

תרבות של מחלוקת

תרבות של מחלוקת

צדק חלוקתי

צדק חלוקתי

שבת במרחב הציבורי

שבת במרחב הציבורי

עמוד הבית

עמוד הבית

מטרות

המשתתפים ירצו להכיר בזהותו של האחר כשוות ערך לזהותם שלהם. 

המשתתפים יזהו 'אחרים' בבית ספרם ויבחנו דרכים לכבד אותם.

 

שאלה מרכזית

כיצד זהותי היהודית והאזרחית מחייבת אותי לתת כבוד גם למי ששונה ממני? 

 

רציונל

הדמוקרטיה במהותה רואה כל אדם כשווה לכל שאר בני האדם בחירותו, בעיסוקו, בדעותיו ובדיבורו. הביטוי המרכזי בחוק הישראלי לכך הוא חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. המקבילה היהודית לחוק זה הוא ערך היסוד 'יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך'.

 

המחויבות לתת כבוד לאדם אחר הן בדמוקרטיה והן ביהדות מבטאת את ההכרה בזהותה של קבוצת המיעוט כזהות שוות ערך לזהותה של קבוצת הרוב, הכרה זו היא הבסיס למחויבות להכיל קבוצות מיעוט גם אם נדמה שעולם הערכים שלהם שונה תרבותית. 

 

תפוקות 

זיהוי קבוצות המיעוט בתוך בית הספר.

הגדרת הערכים של קבוצה זו שאינם מקבלים הכרה.

ניסוח שתי דרכים למתן הכרה לערכים אלה בתוך בית הספר.

 

תוצאות

הכרה בחשיבות של מתן כבוד למיעוט חברתי בעיצוב זהות יהודית אזרחית וציונית.

 

מהלך הסדנה

שלב ראשון - להרגיש שפגעו בי

סבב פתיחה

מתי הרגשתי שלא מכבדים אותי? 

לאחר הסבב

אילו מאפיינים משותפים לכל הסיפורים לפי דעתכם?

 

כדאי שהשיתוף יתמקד בסיפור ולא בתיאור תאורטי. חשוב שכל המשתתפים בסדנה ישתפו בחוויה אישית מכיוון שהחיבור האישי לנושא מאפשר לעשות את ההשלכה הרגשית כלפי האחר ולגזור את הערכים המנחים את היכולת לכבד את האחר. 

תאטרון פלייבק (תיאטרון מיידי)

"מעשה היצירה של תיאטרון מיידי, הופך בפועל לאמצעי המאפשר התמודדות מחזקת עם תכנים קשים ועומס רגשי ומקנה פתח לרגשות של חמלה ופיוס. תיאטרון פלייבק הוא כלי עתיק – מודרני, המציע אפשרות של דיאלוג בעל כוח של טרנספורמציה אמיתית. בהופעות בהן ניתן ביטוי נאות ואמיץ לסיפורים משמעותיים של חיינו וזאת בטרם נעסוק בחיפוש אחר פתרונות, אנו עשויים לחוות את הידע הטמון בסיפורים עצמם ולגעת אחד בשני באופן עמוק ומעורר השראה".

ג'ונתן פוקס מייסד תיאטרון הפלייבק

 

מזמינים שני מתנדבים שמוכנים להמחיז. 

המציגים בוחרים סיפור אחד מתוך הסבב ומבקשים רשות מבעל הסיפור להמחיז אותו. 

השחקנים צריכים להתמקד תוך כדי ההמחזה ברגשות של הדמויות: הן של הנפגע והן של הפוגע. 

ניתן להמחיז כמה סיפורים

 

משימה למשתתפים בזמן ההמחזה:

ציינו מהם הגורמים המאפשרים פגיעה בכבודו של המספר? 

 

במליאה:

איסוף של הגורמים השונים שציינו המשתתפים כמאפשרים פגיעה באחר.

מיון של הגורמים לקבוצות: 

  • גורמים שמקורם בהבדלי זהות, 

  • גורמים שמקורם בהבדלי תרבות 

  • גורמים שמקורם בהבדלי מעמד

 

שלב שני: אוניברסליות ופרטיקולריות – כלים בדרך להכלה 

לימוד בחברותא

מחלקים את הקבוצה לחברותות של ארבעה לומדים 

לימוד זה משלב בין טקסט כתוב לבין 'טקסטים' מצולמים – המושמעים על ידי אומריהם. 

 

על בעל הבית להסתכל בעין יפה על כל אורח, להכניסו לביתו, ואפילו שהוא לא שלם ביראת שמים ויש לו פגמים.אילו פגמים של בני אדם שקשה לנו להכניס הביתה?

״נראה ההבדל שבין אברהם אבינו, עליו השלום, ללוט: כשבאו האורחים לאברהם אבינו עליו השלום, באו בדמות אנשים, ואילו בלוט, באו אליו בדמותם האמתית שהם מלאכים כמו שכתוב בתורה: 'ויבואו שני המלאכים סדומה.'והסיבה לזה כי אברהם אבינו, עליו השלום, לא מקפיד מי הוא האורח, ואת הכל מקבל בזרועות אהבה. 

כיצד אפשר לאהוב כל אדם?

ואולם לוט שהיה חסר הרבה ביראת שמים, אם לא ראה מלאכים ממש, לא היה מכניסם ומכבדם! ואם יש בני אדם כאלה שאינם מקבלים לארח רק קדוש עליון, הרי אלו בחינת לוט. מה מאפשר לאברהם לראות את כל אורחיו כמלאכים?״

חכם אברהם כהן, מלל לאברהם, עמ' לה , הוצ' הספרייה הספרדית ירושלים, תש"ן 1990

 

 

 

 

להורדת הכרטיסים

מדוע החיבור למשפחה שלנו, לעם שלנו, לזהות שלנו מאפשר מתן כבוד לכל זהות?

כיצד שיתוף הפעולה בין זהויות הרוב וזהויות המיעוט בחברה מאפשר יחס ראוי לאחר? 

שלב שלישי: הכרה כבסיס להכלה

לימוד במליאה

הטקסט בשלב השלישי של הסדנה מציע תשתית למהלך שראינו בשלב הקודם של הסדנה:

 

הדרישה להכרה... זוכה לקדימות עקב הנחת קיומם של קשרים בין הכרה לבין זהות, כאשר משמעות המונח 'זהות' היא שהאם מבין מי הוא ומהם המאפיינים הבסיסיים המגדירים אותו כיצור אנוש. הטענה היא שהזהות העצמית מעוצבת בחלקה באמצעות הכרה או היעדרה, ולעתים באמצעות הכרה שגויה misrecognition  מצד האחרים, כך שלאדם או לקבוצה עלול להיגרם נזק אמיתי, עיוות אמיתי, אם החברה הסובבת אותם משקפת תמונה מצמצמת, משפילה או מבזה שלהם. היעדר הכרה או הכרה שגויה עלולים לפגוע ואף להיות צורה של דיכוי, הם עלולים להביא לכליאתו של אדם במצב כוזב, מעוות ומצמצם של הווייתו.

צ'רלס טיילור, "הפוליטיקה של ההכרה", אוהד נחתומי (עורך), רב-תרבותיות במבחן הישראליות, ירושלים: מאגנס, תשס"ג, עמ' 21

כיצד ההכרה בזהותו של האחר מאפשרת הכלה חברתית של 'אחרים' ?

 

התכנסות פנימה

מי הם קבוצות המיעוט בבית הספר שלנו שאין להם הכרה?

האם קבוצות אלה חופפות לקבוצות שאין להם הכרה בחברה הישראלית?

כיצד היכולת להכיר בזהותו של אחר מעצבת זהות יהודית אזרחית? 

כיצד תהליך של עיצוב הזהות היהודית אזרחית ציונית מקדם את ההכרה ביכולת להכיל קבוצות מיעוט?