שירו של ר' שלמה אלקבץ מבטא התכוננות והליכה לקראת הכלה-השבת, בחינת הזמן הנגאל; לשיר הזה מעמד מיוחד כי הוא נאמר בפתחו של ריטואל, על הסף, ומסמן את המעבר מרשות החול לרשות הקודש. 

 

מדוע חשובה העצירה על הסף?

 

תוך כדי השיר מתרחש המעבר מיום השבת הנוכחי הממשי העומד בסף - כיום של גאולה בתוך החולין - אל התקוות אל היום האחרון, שבת כל העולמות. הווה אומר: מתוך השיר ובמהלכו נקרע צוהר אל הזמן המוחלט של הגאולה, הזמן המשיחי. ....

הגאולה נתפסת בעינינו כביטוי המתאר מצב הקשור למהלך מיסטי השייך לעולם יהודי דתי, אך ניתן לבחון אותו גם כמצב אוטופי על פי עיניו של המתבונן

כיצד אתם מדמיינים את שבת כל העולמות?

 

למה חשוב לקרוע צוהר לזמן האוטופי הזה שמכונה גאולה

 

התנועה החוזרת מן השכינה כלפי נפש האדם היא מהותית, בהיות שהשכינה מייצגת בתפיסה הקבלית גם את נפש האדם; קווי הקבלה רבים נמתחים בין גלות השכינה ובין גלות הנפש, על כן יש חשיבות לתפילה לקבלת שבת גם מן הפן של התפילה לקבלת השראת שכינה בנפש ומפאת ההקבלה שנוצרת בין הממדים השונים של הגאולה בעולם ובנפש. …

כיצד ההמתנה על הסף של גאולת הנפש מאפשרת לגאולה זו להתרחש?

 

כיצד ההקבלה בין השכינה לנפש עוזרת ליצר מרחב ציבורי משותף בשבת?

בהתאמה להתחלפות הזיקות השונות של דובר-נמען מתרחשת לאורך כל השיר גם תנועה בזמן מן ההווה של השבת - כריטואל המייצג גאולה - אל חלום שבו הגאולה המוחלטת היא הווה שמתממש ובתוכו נשזר כבר העתיד: שבת של מעין העולם הבא, העולה מתוך כמיהה רבה. …

 

האם ניתן ליצר תנועה כזו במרחב ציבורי או רק בנפש האדם?

 

עוצמתה של השירה הזאת כתפילה היוצרת את מצב הטרנספורמציה הנפשית שכל טקס חותר אליה, היתה כפי הנראה מורגשת על ידי כל מי שנתוודע אליה.

 

האם כדאי לקיים טרנספורמציה נפשית כפי שמתארת פורפ' חביבה פדיה?

 

חביבה פדיה, עיון בפיוט לך דודי, אתר הזמנה לפיוט

 

 

 

צדק חלוקתי

צדק חלוקתי

תרבות של מחלוקת

תרבות של מחלוקת

נישואין ומגדר

נישואין ומגדר

היחס לאחר

היחס לאחר

עמוד הבית

עמוד הבית

עיון בפיוט:״לכה דודי״

חביבה פדיה