"קווים מחברים" 

כיצד חברה הופכת למקבלת ומכילה אחרים? - על רגישות, אכפתיות ואחריות.

סדנת לימוד\ חיה נאמן 

 

 

נישואין ומגדר

נישואין ומגדר

תרבות של מחלוקת

תרבות של מחלוקת

צדק חלוקתי

צדק חלוקתי

שבת במרחב הציבורי

שבת במרחב הציבורי

עמוד הבית

עמוד הבית

 

מטרות

 העמקה ולמידה ערכית, על מחויבות ואחריות חברה, על קבלת האחר וחלש בה. 

 

שאלה מרכזית

כיצד חברה הופכת למקבלת ומכילה אחרים?

 

תוצאות

הבניית מתווה ליצירת מרחב מקבל ופתוח למען האחר בסביבתנו. 

 

מהלך הסדנה

שלב ראשון – כך צריכה להיות המדינה שלנו

צופים בסרט המרכזי של הסוגיה, בסוף הדקה החמישית עוצרים את הסרט.

 

מניחים במרכז את ההיגדים הבאים מתוך דבריהם של הדוברים בסרט: 

בחרו היגד אחד שמתאר לפי דעתכם את התשתית הערכית למחויבות שלנו כלפי המיעוט

אהבת הגר היא מבין המצוות החוזרות על עצמם הכי הרבה בתורה. 

היחס למיעוטים הוא מנשמת אפה של הדמוקרטיה

המצווה לאהוב את הגר נסמכת על החוויה שלנו במצרים

חובה עלינו לא רק לדאוג לזכויות מלאות של המיעוטים אלא גם לא להדיר אותו מתוכנו

אנחנו העם היחיד שהאתוס שלו שהיינו עבדים ולא היינו בני מלכים.

קבלת המיעוט אינה מאיימת על הזהות היהודית

פעם היינו חלשים וזה צריך לכונן את היחס שלנו לחלש

בשביל לחשוף את הייחודיות שלנו היינו צריכים להיות מדינה שמקבלת נמלטים ונרדפים. 

 

שיחה

למה זה כל כך קשה? 

 

שלב ב – לימוד

לימוד בחברותא

 

לפי שבשר ודם מרחם על הזכרים יותר מהנקבות והקב"ה אינו כן כי רחמיו על כל מעשיו על הזכרים ועל הנקבות ועל הצדיקים ועל הרשעים שנאמר מחוטב עציך עד שואב מימיך. 

מדרש תנחומא, פרשת ניצבים, סימן ב 

מהי התשתית המאפשרת לקבל אחרים לתוך החברה שלנו?

 

"האחר שאני משתוקק אליו באופן מטאפיזי איננו "אחר" כמו הלחם שאני אוכל, כמו הארץ שאני גר בה, כמו הנוף שאני מתבונן בו, כמו, לעתים, עצמי ביחס לעצמי, אותו "אני", אותו "אחר". מן הממשויות האלה אני יכול "להלעיט את עצמי" ובמידה רבה מאוד גם לספק את עצמי, כאילו פשוט חסרו לי באופן הזה. אחרותן נספגת בזהותי כהוגה או כמנכס, כבעלתן” מהו התהליך הנפשי המאפשר הדרה של מישהו אחר?

מתוך: כוליות ואינסופיות, עמנואל לוינס

 

במליאה

כיצד ניתן למתן תהליכים של הדרת קבוצות מיעוט בתוך החברה הישראלית?

 

 

 

חכם אליהו בן אמוזג

מדוע החיבור למשפחה שלנו, לעם שלנו, לזהות שלנו מאפשר מתן כבוד לכל זהות?

כיצד שיתוף הפעולה בין זהויות הרוב וזהויות המיעוט בחברה מאפשר יחס ראוי לאחר? 

שלב שלישי 

צופים בסרטונים: 

אפרת פותחת את החלק הזה כך:

יש התנגשות פה בין שתי עולמות בין שתי מסורות המסורת הדמוקרטית שהמטרה שלה לאפשר לכל מיעוט לחיות בתוכה מן מסורת רב-תרבותית כזו, לבין מסורת יהודית שאומרת אנחנו הרוב שכולם יסתדרו. 

  • עם מה מתוך דבריהם של המגיבים אתם מסכימים?

מתוך דבריהם של אפרת שפירא רוזנברג, דר רות קלדרון, פרופ' רוחמה וייס וד"ר יהודה מימרן ניתן לחלץ היגדים שונים שמתארים את כיצד היה ראוי שהחברה בישראל תכיל מיעוטים

  • עם איזה מההיגדים אתה מזדהה יותר?

  • האם ההיגד מתאר את המצוי או את הראוי?

  • איזה יחס עלינו לתת למיעוט ולאחר?

  • האם בהכרח האחר הוא במיעוט?

 

הדוברים בסרטון תיארו את המצב הראוי לפי דעתם אך המציאות אינה תואמת המצב בדרך כלל. החברה הישראלית אינה מכילה את המיעוטים שבתוכה - מיעוט 

  • אילו קבוצות מיעוט צריך להכיל בתוכו העם  היהודי?

  • מדוע אנחנו צריכים להתחשב בכך שהיינו מיעוט בארצות אחרות בניית הבית הלאומי שלנו?