היחס לאחר

היחס לאחר

נישואין ומגדר

נישואין ומגדר

תרבות של מחלוקת

תרבות של מחלוקת

שבת במרחב הציבורי

שבת במרחב הציבורי

עמוד הבית

עמוד הבית

"צדק צדק תרדוף" –

צדק חלוקתי כאבן יסוד של חברה מוסרית

סדנת לימוד / שלומית קליין, תכנית מארג, כל ישראל חברים

 

על פערים חברתיים וצדק חלוקתי ע"פ תפיסת עולם דמוקרטית ויהודית.

 

  • מטרה:

למידת נושא הפערים החברתיים והצדק החלוקתי מתוך עולמות התוכן היהודיים והדמוקרטיים.

 

  • תוצאות:

  1. ברור והבנת מערכת היחסים בין הטיעונים האזרחיים לאלו היהודים במדינת ישראל כיום בכל הנוגע לצדק חלוקתי.

  2. כתיבת חזון למערכת יחסים אידיאלית בין הטיעונים האזרחיים ליהודים בנוגע לצדק חלוקתי.

 

  • חומרים: סרטון ראיונות עם מביעי דעה על סוגית הצדק החלוקתי, צדקה ושוויון; טקסטים בעלי שאלות מובנות (בנספחים); דפי פליפ צ'ארט וטושים.

 

  • מהלך:

חלק ראשון: הכנה לקראת הקרנת סרטון אודות סוגיית הצדק החלוקתי.

נתחלק לקבוצות: כל קבוצה תקבל אסופה של טקסטים מעולם ההגות היהודי, הציוני והאזרחי-דמוקרטי. משתתפי כל קבוצה יקראו כמה מהקטעים ויתייחסו לשאלות המופיעות בטקסט ולשאלה המרכזית שהמנחה יציג: 

אילו פעולות מתוארות בטקסטים ומתוך אילו ערכים הן נובעות

במליאה נאסוף אל הפליפ צ'ארט את התשובות והתובנות שנמצאו מהמשימה בצורה של היגדים קצרים.

 

 

ספר ויקרא פרק י״ט

ספר יחזקאל,

הושע וצפניה

חלק שני: צפייה בסרטון הסובב סביב סוגיית הצדק החלוקתי בחיים האזרחיים בישראל כיום, והצגת עולמות התוכן היהודיים המתייחסים לאותה סוגיה  (6:24 דקות).

מטלת צפייה: נסו לכתוב אילו טיעונים אזרחיים-דמוקרטיים ואילו טיעונים יהודיים מובאים מתוך דברי המגיבים לסוגיית הצדק החלוקתי והיחס לפערים חברתיים. היעזרו בטבלה הדומה לזו:

 

 

 

חלק שלישי: עיבוד הסרטון על סוגיית הצדק החלוקתי

נחזור לקבוצות העבודה. כל קבוצה תקבל את 4 הגישות (כטקסט) של אדר כהן כלפי הקשר בין יהדות לדמוקרטיה בישראל. כל קבוצה תקרא ותבין את הגישות. מיד אחר-כך נעבור להקרנת חלקי הסרטון ולאחריו תענה כל קבוצה על שתי שאלות מתוך הטיעונים שמצאו בטקסטים ובסרטון:

תארו את הדינאמיקה הקיימת (מתוך ארבע הגישות של אדר כהן) בין מערכת היחסים לבין הטיעונים היום בכל הנוגע לצדק חלוקתי.

נסחו יחדיו: כיצד הייתם רוצים שמערכת היחסים בין הטיעונים תהיה במצבה האידיאלי? תוכלו להסתייע במשפט: "צדק חלוקתי במדינה יהודית ודמוקרטית בעינינו הוא..."

 

 

"בית מדרש מקוון" - על הקשר בין יהדות לאזרחות / אדר כהן

ארבע הגישות (אורך מלא: 29:37 דקות)

הסרטון של אדר כהן נפתח במבוא קצר והצגת השאלה החינוכית העיקרית: כיצד אנחנו מחנכים את תלמידינו לנוכח המורכבות הקיימת בסוגיות ובשאלות שיש בהן היבטים של זהות יהודית וזהות דמוקרטית? אדר מציג את סקר "מדד הדמוקרטיה הישראלית" לשנת 2010 בהשוואה לאותו סקר בשנת 2014, התמונה המתקבלת היא שרוב החברה היהודית-אזרחית בישראל, בוחר להחזיק בדעה של זהות אחת (יהודית או דמוקרטית), זוהי עדות לכך שהמורכבות ויכולת ההכלה של שתי הזהויות הולכת ומתמעטת. ההבנה היא של "או" – "או" ולא "גם וגם". שתי הזהויות אינן "משוחחות" ביניהן ביחד בקרב מרבית הציבור וחשוב שנדע ששתי הזהויות קיימות בתוכנו ועלינו להנכיח אותן בחיינו ובחיי תלמידינו. 

בהרצאה זו נבדוק גישות ודרכים לכך ששתי הזהויות יכולות ללכת יחדיו. 

המבוא והסוגיה החינוכית מופיעים בסרטון מתחילתו ועד דקה 6:00.

 

הגישה הראשונה: סתירה – דיכוטומיה ("או" "או") 7:06 – 9:20

גישה של סתירה:

המחזיקים בגישה זו סבורים כי המתח בין מעגלי הזהויות בלתי ניתן ליישוב, ועל כן יש להכריע ביניהן באופן חד משמעי וקטגורי. לתפיסתם, הזהויות מוציאות זו את זו, בבחינת "משחק סכום אפס", ועל כן נדרשת ביניהן הכרעה ערכית ואידיאולוגית. כתוצאה מהכרעה הכרחית זו, הזהות אחת תהיה תמיד החשובה והעליונה, ואילו האחרת תהיה תמיד משנית, ותיסוג בכל מקרה בו יש התנגשות ביניהן. התשובה לשאלה איזה מעגל זהות צריך להיות דומיננטי וגובר על רעהו - היא ברורה וקבועה. בכל מקום שתהיה בו התנגשות ערכית, תהיה הבחירה ברורה: או יהודית, או דמוקרטית.

 

גישת ההלימה – הרמוניה (הקצה השני של הסקלה: "גם וגם") 9:22 – 10:15

הנוקטים בגישה זו מנסים למצוא בכל דרך אפשרית את האזורים בהם יש הלימה והשלמה בין שני מעגלי הזהויות ולהדגיש אותם כחוויית חיים מכוננת וכשאיפה מעשית. בגישה זו יש לעיתים נטייה לטשטש או להתעלם מאזורי מתח וסתירה בין מעגלי הזהויות, מתוך בחירה נורמטיבית מודעת שמטרתה יישוב הקונפליקטים. הנוקטים בגישה זו אינם חסרי מודעות למתחים והקונפליקטים בין הזהויות, אולם לאור תפיסת עולמם הם מבכרים להתמקד ולהדגיש את המאחד והמשותף ביניהן.

גישת הקונפליקט (מתח בין שתי זהויות קיומיות=שְניוּת): 10:17 – 11:44

האוחזים בגישה זו ערים למתח העצום שני מעגלי הזהויות, מתקשים לבחור ביניהם ופעמים רבות אינם מעוניינים לבחור ביניהם. המצב הקיומי מבחינתם הוא חיים מתמידים בתוך הקונפליקט, אשר פעמים רבות פתרונו המלא אינו אפשרי או רצוי מבחינתם. לעומת גישת הסתירה, אין כאן רצון או יכולת לקבל הכרעה ברורה ועקבית לגבי מעגל הזהויות הדומיננטי, אלא עיסוק תמידי בקונפליקט ביניהם. כאשר יש צורך בהכרעה לצד זה או אחר, היא נעשית לעיתים בחוסר ברירה ותמיד מתוך אמביוולנטיות. גישה זו מתאפיינת בתפיסת המציאות כמכלול של דילמות בלתי פתורות, ושל מעגלי זהויות (פנימיים וחיצוניים) המסוכסכים תדיר זה עם זה. 

 

הגישה הדיאלקטית – חיים בתוך דילמות מפרות ומורכבות: 11:48 – 15:37

האוחזים בגישה זו מכירים במתח הקיים באופן מתמיד בין שני מעגלי הזהויות, אך לא רואים בכך איום, אלא בעיקר אפשרות והזדמנות לחיים בתוך דילמות מפרות. בניגוד לגישת הקונפליקט, הדואליות בין העולם היהודי-פרטיקולרי לעולם הדמוקרטי-אוניברסלי אינה נתפסת כיוצרת קושי בלבד, אלא פתח ללמידה, התבגרות, הצפת מורכבות והפרייה הדדית. גישה זו רוצה להימנע מטשטוש המתחים ובניגוד לגישת ההלימה, אינה מנסה להציג רק את הפן הדמוקרטי-הומניסטי של היהדות. מצד שני, הגישה הדיאלקטית אינה מעוניינת לתת למתחים להשתלט על השיח ולהפוך אותו למקוטב ובכך להפוך את הקונפליקט הבלתי-פתיר לחוויית החיים המעצבת, לתופעה החברתית העיקרית ולמסקנה הפוליטית המובילה. אנשי הגישה הדיאלקטית שואפים לבחון ולבדוק לעומקם את המתחים, מבלי להתעלם מהם או לייפותם, אך גם מבלי לתת עדיפות א-פריורית לאף מעגל זהויות. 

 

כל הגישות נכונות וטובות וכל המחזיק בזו או בזו - אין בו כל פסול, אבל הבוחרים בדרך של הגישה הדיאלקטית, לא רק שמצליחים להנכיח את שתי הזהויות בשגרת חייהם, אלא גם מעצימים ומפרים את שתי הזהויות בעת ובעונה אחת.

על דרכים לעשות זאת צפו מדקה 16:42 עד 28:21.

סיכום התפיסה הרעיונית שמציע אדר מופיע מדקה 28:22 עד 29:37.

בין יהדות לאזרחות
אדר כהן

הרב יהושע שפירא

רבי משה בן מימון

דב רפל

צדק וחירות

אמנון שפירא

טבלת עזר