היחס לאחר

היחס לאחר

נישואין ומגדר

נישואין ומגדר

תרבות של מחלוקת

תרבות של מחלוקת

שבת במרחב הציבורי

שבת במרחב הציבורי

עמוד הבית

עמוד הבית

הרב יהושע שפירא

"וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב"  / דברים ו', י"ח

את המצווה הזאת של שמיטת כספים נוכל להבין רק לפי ההשקפה הנזכרת של היהדות בנוגע לרכוש, שאין האדם הבעלים על הרכוש שלו, "כִּי-מִמְּךָ הַכֹּל", (דברי הימים א', כ"ט, י"ד), ומשום כך, אם לאחד שלח ה' את ברכתו ונתן לו עודף של כסף שאינו נחוץ לקיומו הוא, ואחיו ירד בינתיים מנכסיו ונכנס בעול של חובות, מידת הצדק נותנת שישמט את ידו ממנו. על ידי כך העני משתחרר מעול החובות וניתנת לו האפשרות לעמוד שוב על רגליו. 

אמנם מבחינת הצדק האנושי הפרטי המיוסד על ה"שלי שלי ושלך שלך", העומד בעיקר לא על המטרה המוסרית שבצדק, כי אם על קדושת ה"שלי" וה"שלך", יש כאן חס ושלום עושק לגבי העשיר, אבל מבחינת הצדק האלוהי, הנובע מתוך ההשקפה של " כִּי-מִמְּךָ הַכֹּל " מצוות השמיטה היא הביטוי הכי נשגב של היושר והצדק.

גם עצם האיסור של הריבית הוא כפירה בזכותו של הרכוש. היסוד להשקפת הרכוש, היא ההנחה, שהרכוש כשלעצמו, בלי כל יגיעה מצד בעל הרכוש, זכאי להיות נושא רווחים. מטעם זה יש יסוד לריבית. וזהו גם היסוד לניצול אחרים בכח הרכוש ובזכותו. אבל אם התורה אוסרת ריבית, זאת אומרת שהיא כופרת בזכות זו של הרכוש ושלפי השקפתה אין זכות לרכוש לשאת רווחים בלי עבודה מצד בעל הרכוש, הרי ממילא היא שוללת את כל ההשקפה של הרכוש.  

("ועשית הישר והטוב" /הרב ישעיהו שפירא – "האדמו"ר החלוץ")

לפי האדמו"ר החלוץ – מדוע השמיטה והיובל הם הצדק? 

באיזה תנאי, לתפיסתו, יש  לאדם זכות להרוויח ולצבור רכוש? 

כיצד תסבירו את המשפט "...אבל מבחינת הצדק האלוהי..."? איזה קשר אתם רואים בין יחסי אדם לחברו לבין הצדק האלוהי?

מהי דעתכם הכללית על דבריו של האדמו"ר? איזה חיי חברה מצוירים מתוך הדברים? בתשובתכם חשבו על המניע והצורך שמצא האדמו"ר בכתיבת הדברים ובהנכחתם.

ספר תהילים

ספר איוב

ספר יחזקאל,

הושע וצפניה

ספר משלי, דניאל

ספר ירמיהו

ספר ישעיהו

ספר דברים

ספר ויקרא פרק י״ט