זלדה-שני היסודות

הלהבה אומרת לברוש

כאשר אני רואה

כמה אתה שאנן

כמה עוטה גאון

משהו בתוכי משתולל.

 

איך אפשר לעבור

את החיים הנוראים האלה

בלי שמץ של טירוף

בלי שמץ של רוחניות

בלי שמץ של דמיון

בלי שמץ של חירות

בגאווה עתיקה וקודרת.

 

אילו יכולתי הייתי

שורפת את הממסד

ששמו תקופות השנה

ואת התלות הארורה שלך

באדמה, באויר, בשמש,

במטר ובטל.

 

הברוש שותק.

הוא יודע שיש בו טירוף

שיש בו חירות שיש בו דמיון

שיש בו רוחניות

אך השלהבת לא תבין

השלהבת לא תאמין.

 

זלדה, שני יסודות. מתוך: שירי זלדה, הקיבוץ המאוחד, 1985

 

 

מקורות נוספים מומלצים עבורך

 

 

 

 

 

שבת במרחב הציבורי

שבת במרחב הציבורי

צדק חלוקתי

צדק חלוקתי

נישואין ומגדר

נישואין ומגדר

היחס לאחר

היחס לאחר

מחלוקות הלל ושמאי

רבי בקשי דורון

מייקל וולצר