אני אוהב קפה, את אוהבת אוהב תה, יש לנו טעם שונה. יותר מכך, לא ניתן להגיד על מקרה זה. אך כאשר מדובר על בני אדם, השואפים אל תכליות רבות ושונות, הרואים את המציאות החברתית והקהילתית מנקודת מבט אחרת, כאן נוצרת מחלוקת. כבר בתקופת המשנה, ניתן למצוא את מהותה של המחלוקת: חידוד, הרחבה, דיוק עמדתי שלי. השיח עם האדם האחר, זה שאינו מסכים עם דעתי, מעשיר אותי ואת תפישתי. על ידי המחלוקת מתפתח הרעיון, מתפתח העולם.

 

”אָמַר רַב חַמַא בַּר חַנִינָא :אֵין סַכִּין מִתְחַדֶּדֶת אֶלָּא בְּיָרֵךְ שֶׁל חֲבֶרְתָּהּ, כָּךְ אֵין תַּלְמִיד-חָכָם מִתְחַדֵּד אֶלָּא בַּחֲבֵרוֹ"

 

(בראשית רבה, פרשה סט, סימן ב)

 

 

"כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים ושאינה לשם שמים אין סופה להתקיים איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים זו מחלוקת הלל ושמאי ושאינה לשם שמים זו מחלוקת קרח וכל עדתו" (אבות ה´, י”ז)

 

בתקופות המקרא והמשנה, נעשתה ההפרדה בין מחלוקת המקדמת את המרחב הציבורי, לבין מחלוקת הנובעת מתוך רצון לפיתוח וקידום אישי. פרשנים רבים ראו את המושג המושג ״לשם שמים״, כשווה ערך למושג ״למען החברה״, למען הציבור, למען התפתחות המציאות האנושית. הבחנה זו, מציבה את עולם המחלוקת כהכרחי וקריטי, אך תלוי בתרבות ובאופן שהוא מנוהל ובנוסף לכך, למטרתה ותוצאתה של אותה מחלוקת. מי עומד במרכז המחלוקת, אינטרס האדם, או טובת הקבוצה?

 

התפתחות המציאות הפוליטית בעולם וכניסת ערכי הדמוקרטיה, העניקו גם הם מקום מרכזי לתרבות המחלוקת בחברה. הפילוסוף האנגלי ג׳ון סטיוארט מיל כתב במאה ה19, שכאשר אנו מונעים מדעות להאמר בציבור, אנו מונעים מאתנו להגיע אל האמת. המחוקק הישראלי אימץ עקרונות אלו והעניק לאזרחים במדינה, את זכותם לחופש הביטוי ואמירת דעתם. חופש זה, מעניק לפרט את האפשרות להציג את דעתו ועמדתו לגבי הנעשה במרחב הציבורי, בכל אופן ודרך שבה יבחר.

 

ניתן להסיק שחירות זו שואבת השראה מאמירת המשנה ממסכת עירובין, פרק ג׳ משנה ב׳: "אלו ואלו דברי אלהים חיים״ והצפייה העומדת במרכזה, היא היכולת להתקיים בחברה ושכנות טובה, במחלוקת וללא הסכמה, בהבנה מלאה שגם דעתי וגם דעת שכני, דברי אלוהים חיים. 

 

ניתן לראות, שאמנם תרבות חברה דמוקרטית מחייבת מחלוקת, אך גם במחויבות זו שלנו כלפי דעות נוספות, ישנם גבולות שלא ניתן לעבור עליהם. יהיה לא מציאותי לחשוב, שכל מחלוקת יכולה להסתיים במסקנתה של המשנה מהפסקה הקודמת ושהחיים בתרבות המחלוקת, יהיו מלאי הפרייה והעשרה. מציאות של מחלוקת, יכולה לייצר מציאות של אלימות, של מלחמה עיקשת על מקום העמדה במרחב הציבורי.

 

לעתים מלחמה זו מניבה חדשנות והתפתחות עולמית, כמו במקרה של התנועה הפמיניסטית, אשר תבעה זכויות שוות לנשים ולגברים. אך לעתים מלחמה זו מניבה אלימות ודעות קיצוניות, אשר פוגעות באופן מובהק באוכלוסיות שונות במרחב הציבורי.

 

אל לנו לחשוב שנוכל למנוע מציאות אלימה לחלוטין, אך בהחלט נוכל ללמוד שיטות ודרכים לניהול שיח מחלוקת תרבותי וראוי, אשר יהווה את מרכז השיח בחברה ויסייע להגדיר את השיח האלים ולהוקיעו.

 

השיח היהודי לאורך השנים אשר קידש את תרבות המחלוקת, ראה בה את הדרך להתפתחותו ואת האופן בו נכון לנהל חברה, פוגש בימנו את השיח האזרחי-דמוקרטי בישראל, אשר הנחות הייסוד שלו מחזירות ימנו כקדם אל תקופת המשנה והתלמוד. ניתן אף להגיד, שהזכות האזרחית של אדם להביע את עמדתו, מתחזקת מתוך עולם היהדות והופכת לחובה.

 

החובה של הפרט, כך קבעו חכמי המשנה והתלמוד, להתערב ולהיות גורם משפיע בפיתוח ההלכה וחיי החברה, מגיעה לידי ביטוי כיום בהצבה של האדם כאחראי למרחב הציבורי, ככזה הרואה מחויבות לשאול, להקשות, לחדד ולדייק את האופן בו מתנהלת החברה בישראל, למען שיפורה, קידום הצדק החברתי שבה, פיתוחה וקידומה בכל תחומי חייה. 

 

 

 

במוצר מארגי זה, אנו מבקשים לייצר שיח חדש על מהותה ועקרונותיה של תרבות המחלוקת בישראל. על האופן הראוי להתמודד עם חברה מפוצלת, רבת דעות ותרבויות, חברה אשר קיימות בתוכה קהילות שונות ומגוונות, אשר תפישת עולמן על המרחב הציבורישונה. כך נעמיק יחד באופן בו נוכל לקיים כאן חברה צודקת, המקדמת תרבות מחלוקת שהיא לשם שמים.   

 

 

 

 

 

כל הקפדה והתנצחות

מרחיקה מן האמת

 

הרב אליהו בקשי דורון

 

שני היסודות

זלדה

"שלא תשמע את אלו נגד אלו, ולא תקיים מה שמבקשים אלו נגד אלו"

 

יוספוס פלאביוס

על חוני המעגל

אין אחד מהן דומה לחברו.

 

 מסכת סנהדרין

הסכם טוב אינו ניסיון לקדם אינטרס כללי מופשט ולהתעלם מהאינטרסים של הקבוצות,

 

פרופ׳ רות גביזון

הרב יעקב מדן

מי שיודע רק את הטענות שעל צידו, הרי גם בהן דעתו קלושה...

 

ג׳ון סטיוארט מיל

..ואנו מכנים זאת סובלנות..

 

מייקל וולצר

סדנה: חיים ביחד (גם) באי הסכמה

אין סכין מתחדדת

אלא בירך חברתה

צדק חלוקתי

צדק חלוקתי

שבת במרחב הציבורי

שבת במרחב הציבורי

נישואין ומגדר

נישואין ומגדר

היחס לאחר

היחס לאחר

עמוד הבית

עמוד הבית

תרבות של מחלוקת 

 

 

 

מחלוקות בית הלל ובית שמאי

סדנה

סדנה