שבת במרחב הציבורי 

 

 

 

 

יהדות ישראלית ודמוקרטיה - מבחן השבת במרחב הציבורי, השבת שלי והשבת שלך, נראות בוודאי אחרת במרחב הפרטי שלנו. בין קירות הבית אין התלבטויות רבות, אפשר לבחור לעשות ככל העולה על רוחנו שהרי "ביתו של אדם הוא מבצרו" - בעל הבית הוא הקובע את סדריו והוא גם הקובע את סדרי השבת הנראים לו כמתאימים לאורח חייו: קידוש סביב השולחן המשפחתי, קפה בגינה, פרשת שבוע, "יומן שישי" בטלוויזיה, משחקי ילדים, סרט קולנוע, חברים וקרובים, ארוחה משפחתית – שבת הגיעה!

'אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה, ואני מבקש ליתנה לישראל - לך והודיעם' (בבלי, שבת, י, ב).  

 

מאז קיבל ישראל את השבת ניתנה הזכות בידו להחליט כיצד לממשה במרחב הפרטי והציבורי. 

 

מאז קיבל ישראל את השבת בוחר כל אחד כיצד לממשה במרחב הפרטי והציבורי

 

הקודים ההתנהגותיים במרחב הציבורי שונים מזה הפרטי, למן הרגע שפותחים את הדלת ויוצאים מדל"ת אמות הבית אל החוץ - ניכרת תמונה אחרת לגמרי: תחבורה, בית-כנסת, מרכזי קניות, אירועי תרבות, שכונות ורחובות חסומים לצד פארקים וגני שעשועים מלאי מבלים.

 

הפרשנות הניתנת לשבת במרחב הציבורי נושאת אופי המשתנה ממקום למקום ומאוכלוסיה לאוכלוסיה, וכמגוון הדעות והעמדות - כך גם גווניה ובני גווניה של השבת.

״עם כניסת השבתות והחגים תפסק שְׁאוֹן החיים הסוערים...״ 
 

הרב עוזיאל

מכמני עוזיאל 

״..היום השביעי הוא בבחינת ארמון שאנו בונים בזמן״
 

 א.י.השל

הסוגיה העיקרית של "שיחה" זו, נוגעת לשבת במרחב הציבורי: איזה אופי תישא? מה יהיו פניה? כיצד תוכל להכיל פנים יהודיות ופנים דמוקרטיות בעת ובעונה אחת?

 

המחוקק הישראלי אימץ את המתנה ושמה שבת והכניס אותה לספר החוקים של מדינת ישראל. על פי לשון החוק, יש לתת לכל עובד 36 שעות של מנוחה שבועית אשר יכללו לגבי יהודי את יום השבת. החוק נותן מסגרת למרחב הציבורי – שביתה ממלאכה, בדומה לא-לוהים במעשה הבריאה: ״ויכל אלוהים ביום השביעי ויקדש אותו״ (בראשית ב' ב').

 

המסגרת שנקבעה ב"חוק שעות עבודה ומנוחה", יצרה מרחב ציבורי שמאפשר לבני האדם לבחור עשיה שאינה קשורה לעיסוק שלהם, הדבר יוצר מרחב ציבורי שיש למלא אותו בתוכן אחר. אנחנו השותפים בבניית החברה במדינה יהודית, ישראלית ודמוקרטית, יוצרים את המרחב הציבורי בכל ימות השנה וגם בשבת.  

 

אפשר להשאיר את המרחב הציבורי כזירת מאבק בין הכוחות השונים הפועלים בתוכו: כוחות כלכליים המקדמים את תרבות הצריכה, הקצנה דתית שמונעת שינויים בסטטוס קוו, הקצנה חילונית שמונעת קיום חוקי עזר עירוניים, כוחות פוליטיים שאינם אוכפים את חוק המנוחה בשבת - זו הזמנה למאבק כפי שאנו מכירים.

 

מערכת של ניהול קונפליקטים עשויה למתן את המאבק עד כדי יצירת הסדרים המקובלים על כל הצדדים כדי שפניה של השבת במרחב הציבורי, יוכלו להיכלל בתפקידיה של החברה האזרחית בישראל.

 

ואפשר לחזור לספר בראשית ולגלות שא-לוהים נותן ערך לשבת 'וַיְבָ֤רֶךְ אֱלֹהִים֙ אֶת־י֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י וַיְקַדֵּ֖שׁ אֹת֑וֹ' (בראשית ב', ג') המתנה שקיבלנו מאפשרת לנו לשבות ממלאכה אך גם לתת לנו יום אחד שיש בו ברכה וקדושה. אחדים בחברה הישראלית ירצו לוותר על ברכה וקדושה זו, אחדים יתנו לה פרשנויות שונות - חלקן אף מנוגדות זו לזו, ואף יוצרות מחלוקות ואולי מאבקים.

 

 

יש רבים בחברה הישראלית שקולם הולך ומתגבר המבקשים ליצור יצירה חדשה שמחוברת למסורת היהודית ונובעת מהכרה בפניה האזרחיים-ישראליים המתחדשים של החברה בימינו עד כדי קביעתה של זהות ישראלית חדשה המנומקת בעמדות, במחשבות ובערכים המביאים בחשבון אלה את אלה.

 

 

 

במוצר מארגי זה אנו מבקשים לייצר "שיחה חדשה" אודות פניה הראויות של השבת במרחב הציבורי. נפנה ללימוד מעמיק של טקסטים מארון הספרים היהודי, ננכיח את הישראליות החדשה כפי שהזמן עיצב אותה, נאזין לקולות האקדמיה ולקולותיהם של נציגי הציבוריות הישראלית ומתוך כך נגזור את עמדתנו החדשה. 

 

"שיחה" זו מאתגרת את כולנו לחפש ולמצוא את "המתנה" שהעניק האל לעם ישראל ומחויבים כולנו ליטול חלק בשיח הציבורי המתחדש אודות אופייה של השבת במרחב הציבורי הישראלי, מתוך לימוד מנומק ומתוך רצון להכלה ולהתחשבות - לְמַעַן יָנוּחַ... כָּמוֹךָ (דברים ה', י"ג).

על השבת במרחב הציבורי בישראל

 

מצא בהמה נאה, אומר 'זו לשבת

 

תלמוד בבלי

מסכת ביצה

"יש בכוחם להמשיך על האדמה את אור קדושת השבת״

 

מתוך "אור הגנוז" בעריכת מרטין בובר

 שבת ישראלית

 השתוקקות לריטואל
 

צדק חלוקתי

צדק חלוקתי

תרבות של מחלוקת

תרבות של מחלוקת

נישואין ומגדר

נישואין ומגדר

היחס לאחר

היחס לאחר

עמוד הבית

עמוד הבית

סדנה

סדנה

סדנה