צדק חלוקתי

צדק חלוקתי

תרבות של מחלוקת

תרבות של מחלוקת

נישואין ומגדר

נישואין ומגדר

היחס לאחר

היחס לאחר

עמוד הבית

עמוד הבית

רבדים וקריאה

ובפענוח של טקסט

תכנית מארג - כל ישראל חברים

1. שיקולי דעת מקדימים 

בבואנו לבחור את הטקסט היהודי שאותו נרצה להביא לעין הסערה של הלימוד ואשר ממנו נרצה לייצר השראה לשיח מברר זהות, ראוי לנו לחשוב על שיקולי הדעת המקדימים בבחירת הטקסט: 

• מהי השאלה המרכזית המטרידה את מחפש הטקסט/המורה/הלומד? מה תהיה השאלה המניעה את הלימוד וכיצד תשרת את לימוד הערך/המושג/התוכן/הדיסציפלינה? איזו פליאה היא תייצר? עד כמה תהיה עשירה ורב-גונית? איזו רלוונטיות ניתן יהיה להשליך ממנו? עד כמה יהיה הטקסט אקטואלי 

ללומדים/לחברה/לסוגיה לאומית? • אורך הטקסט ודרגות הקושי מבחינה לשונית והטרמינולוגיה המשפיעה על מורכבות הטקסט. • בחינת הטקסט כמכיל סוגיה/דילמה בצורה גלויה/סמויה. • איזה חלק/רובד מארון הספרים היהודי נרצה לחשוף? מה יהיה הרובד הבא? • באיזה אופן נביא את הטקסט (עיצוב מילולי וגראפי, ביאור, תרגום, רציפות הטקסט)? האם נביא טקסט  שלם או קטעים-קטעים? • מהו ה ְס ִטינג הנכון לקריאת הטקסט (גודל הקבוצה, זמנים, מקום המפגש, אופן הישיבה)? • האם נשאל שאלות מקדימות את קבוצת הלומדים (מהו "טקסט יהודי", לשם מה לקרוא טקסטים  יהודיים, מה הקשר שלנו אליו, מה הקשר בינו לבין אמונה, מהי הבעלות שלנו עליו, האם שייך רק לרב או גם לרוב)? 

2. קריאה ראשונית 

"מפגש" ראשוני עם הטקסט: למן הרגע שבו הנחנו את הטקסט היהודי על שולחן הלימוד, עלינו להיות מוכנים ומודעים לכך שיתקבל כלפיו מנעד רחב של תגובות מילוליות וסמויות: התנגדות, רתיעה, ריחוק, אדישות, קושי מ"השפה הזרה", פחד וחשש מאי-ידיעה, אי הבנה וחוסר התמצאות, אימוץ מיידי של הטקסט באופן פלקטי ולא ביקורתי, וכיו"ב. נכון יהיה להיות מודע לתגובות האפשריות הללו, לזהות אותן ולהכיר בהן כדי לסייע למערכת התגובות שלנו כלפי הלומדים.  יש שיְפתחו את "המפגש" עם הטקסט בקריאה ראשונית "יחפה" שלאחריה יערכו בירור דיאלקטי ורק בסופה יעסקו בהעמקה בטקסט וביצירה; יש שיבחרו לפתוח בהעמקה בטקסט ויסיימו בשלב הבירור והעשייה. כך או אחרת - הבחירה צריכה להיות מנומקת ע"י מביא הטקסט, בחירה שמביאה בחשבון גם את מורכבותה של קבוצת הלומדים. 

              

3. העמקה בטקסט 

העמקה בטקסט: בשלב זה אנו מניחים את הטקסט במרכז וקוראים אותו מתוך המקום והרקע בו הוא נכתב, מבא־ רים מילים ומושגים בעזרת שאלות מנחות ומקרבים את הטקסט לעולמו של התלמיד. אבל, מעבר לשאלות של ידע, הבנה והקניית מיומנויות לימודית וחברתיות, עלינו להתייחס גם לבירור הזהות וליצירת הקשרי המשמעות בין התלמיד לבין המובע בטקסט: מה מבקש הטקסט להגיד לי? מה הוא מזמין אותי לחשוב? מהי הסיטואציה המופי־ עה בו? איזו שאלה/סוגיה/דילמה עולה ממנו ומהי המגמתיות של הטקסט כלפי הסוגיה? מה תפקיד השתלשלות הסיפור ומה הוא בא להדגיש? כיצד בחר המחבר לפתור את הסוגיה שהטקסט מעלה? מהי עמדתך כלפי האמירה/  הטענה/העמדה של הכותב? איזה שלל פתרונות לסוגיה נוכל אנחנו להציע?  כאן מתגבש ועולה לרמת המודע עולם הערכים, הנורמות, הפרקטיקות, השקפות העולם והמטרות שמייצג הטק־ סט. חשוב שנדע לזהות ולשהות בשלב הזה מפני שהוא מעין "שער הכניסה הנחבא" אל הטקסט. נברר עם עצמנו כיצד אנו בוחרים להעמיק בטקסט וכיצד נחשוף את רכיבי זהותו הפנימית של התלמיד (עמדות, מחשבות, רגשות, דעות, אמונות וכיו"ב) תוך כדי קריאת הטקסט. ראוי שנבין את המשמעות העמוקה של המהלך הזה כדי שאצל התלמיד יתערערו תפיסות ודעות שהיו מנת חלקו קודם שבא אל הטקסט, ותחתיהן ייבנו תפיסות ועמדות חדשות, כשהן מנומקות ורצופות טיעונים שבורר התלמיד מתוך עולמו שלו ומתוך עולם הטקסט. 

4. שלב דיאלקטי - בירור 

אנו מחזירים את הטקסט אל "הכאן והעכשיו", אל המציאות האזרחית-ישראלית האישית והחברתית, מבררים את היחס ביניהם ומעלים את המורכבות שבמפגש באמצעות שאלות מנחות כגון: מה הקשר בין הטקסט לעולמך שלך? האם החברה הישראלית/אתה נתקלתם בסוגיה/דילמה הקשורה לתוכנו של הטקסט? כיצד החברה היש־ ראלית/אתה היית/ם עונה על השאלה בה מתחבט הטקסט? מה היית דוחה/מאמץ מתוך הטקסט לחייך/לחיי החברה? איזה חוטים אפשר למשוך מהטקסט אל ימינו שלנו בהיבט אישי/חברתי? מה נוכל להגיד על הקשר שלנו לכותב עצמו ולדמות החברה בה חי? מהם פניה של החברה הנשקפים מתוך הטקסט והאם יש קשר למציאות החברתית שלנו היום? מה נוכל להגיד על הקשר בין מה שהעסיק את החברה על פי הטקסט לחברה שלנו? 

5. שלב פוזיטיבי – יצירה/עשייה 

השלב הפוזיטיבי חותם את תהליך קריאת הטקסט ומציע לראות בטקסט הזדמנות לבחינה ולגיבוש יצירתי של זהות יהודית עכשווית, באמצעות שאלות מנחות כגון: מה אנו כחברה הישראלית/אתה יכולים ללמוד ולקחת מעו־ למו של הטקסט (ערכים, נורמות, פרקטיקות, השקפות עולם, מטרות...)? כיצד יכול לשמש אותי הלימוד סביב הטקסט בגיבוש זהותי היהודית? איזה דעות ועמדות אוכל לגבש לעצמי אודות פניה של החברה שבה אני חי בה־ קשר לסוגיה? איזה מסרים ערכיים אישיים/חברתיים נוכל לשאוב ממנו לעשייה שלנו בהיבט של אקטיביזם אישי/ קהילתי/חברתי/אזרחי? 

שלב היצירה הוא השלב הקושר באופן הדוק את הטקסט לתהליך החינוך לזהות. עיסוק בשאלות הללו מקרב את הטקסט אל הלומד והופך אותו לכזה שניתן לעסוק בסוגיות שהוא מעלה, גם אלפי שנים אחרי שאירע המקרה/ האירוע/הסיפור. הנכחת הסוגיה בזהות האישית והקולקטיבית שלנו כיום, מעצימה את תחושת השייכות, יוצרת משמעות, ומכאן – ַמ ֽבנה זהות יהודית.