צדק חלוקתי

צדק חלוקתי

תרבות של מחלוקת

תרבות של מחלוקת

נישואין ומגדר

נישואין ומגדר

היחס לאחר

היחס לאחר

עמוד הבית

עמוד הבית

על הטקסט כרכיב זהות

תכנית מארג - כל ישראל חברים

מטרה:

העמקה ברכיב הזהות "טקסט יהודי" בשגרת חיי בית הספר.

תוצאות:

  1. לימוד הכלי: "שלבים בקריאת טקסט" ותרגול ראשוני לקראת יישום בשגרת חיי בית-הספר.

חומרים:

מהלך:

  • כיצד אני יכול להנגיש את הטקסט היהודי בשגרת החיים של בית הספר? 

  • כיצד אני יכול להשתמש בו לצורך הפצת מסרים ערכיים-פדגוגים-חינוכיים? 

 

הדגמה (מודלינג) למשתתפים הבאה להמחיש את העקרונות שהודגשו בהרצאות, כדי לחדד נקודות מהותיות בעת לימוד טקסט יהודי. ההדגמה תיעשה באמצעות הצגת הטקסט העוסק ב"שיחתו" של מרדכי עם אסתר, שבה הוא מעמת אותה עם זהותה היהודית (10 דקות).

מנחה: קריאה של טקסט  מגילת אסתר פרק ד'

מנחה: הוציאו את המפה ואת המסמך "שלבים בקריאת טקסט יהודי" . 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מנחה: יש שיפְתחו בקריאה ראשונית "יחפה" שלאחריה יערכו בירור דיאלקטי, ורק בסופה יעסקו בהעמקה בטקסט וביצירה; יש שיבחרו לפתוח בהעמקה בטקסט ויסיימו בשלב הבירור והעשייה. 

 

מנחה: נעבור על השלבים שהמפה מציעה ונארוג לטקסט שקראנו ממגילת אסתר תוך שאילת שאלות ושיתוף שלכם.

  • מפגש ראשוני עם הטקסט:

 

תמיד מתקבל ספקטרום של תגובות הנע בין אימוץ מיידי של הטקסט באופן פלקטי ולא ביקורתי, לבין רתיעה ודחייה ממנו  (מהצורה/ השפה/ הטרמינולוגיה/ התוכן...). נכון יהיה להיות מודע לתגובות האפשריות הללו, לזהות אותן ולהכיר בהן.

מנחה: האם התופעה מוכרת לכם? האם אתם מזהים אותה בעת המפגש הראשוני עם הטקסט? באיזה תגובות אתם בוחרים להגיב לנוכח אמירות של הלומדים מהסוג שתואר כאן?  

  • העמקה בטקסט:

 

בשלב זה אנו מניחים באופן מודע את התגובות הראשוניות בצד, מציבים את הטקסט במרכז וקוראים אותו מתוך המקום והרקע בו הוא נכתב, מבארים מילים ומושגים בעזרת שאלות מנחות: מה מבקש הטקסט להגיד לי? מה הוא מזמין אותי לחשוב? בידי מי נכתב? על איזו תקופה מדובר? מהי הסיטואציה המופיעה בו? איזו שאלה/סוגיה/דילמה עולה ממנו ומהי המגמתיות של הטקסט כלפי הסוגיה? מה תפקיד השתלשלות הסיפור ומה הוא בא להדגיש? כיצד בחר המחבר לפתור את הסוגיה שהטקסט מעלה?

בשלב זה מתגבש ועולה לרמת המודע עולם הערכים, הנורמות, הפרקטיקות, השקפות העולם והמטרות שמייצג הטקסט. 

מנחה: האם אתם מזהים את השלב הזה בקרב הלומדים? כיצד אתם בוחרים להעמיק בטקסט? כיצד אתם חושפים את עולמו הפנימי של התלמיד תוך כדי קריאת הטקסט? במה מועילה הגישה של חשיפת רכיבי הזהות הפנימיים לתהליך ההעמקה? מה הקשר שאתם רואים בין עולמו הפנימי של התלמיד לבין הסיפור המופיע בטקסט?

  • שלב דיאלקטי- בירור:

 

אנו מחזירים את הטקסט אל הכאן ועכשיו, אל המציאות האזרחית-ישראלית-אישית, מבררים את היחס ביניהם ומעלים את המורכבות שבמפגש באמצעות שאלות מנחות כגון: באיזה אופן הטקסט רלוונטי לימינו/לחייך? האם החברה הישראלית/אתה נתקלתם בסוגיה/דילמה הקשורה לטקסט? כיצד החברה הישראלית/אתה היית/ם עונה על השאלה בה מתחבט הטקסט? מה היית מוסיף/גורע מן הטקסט? 

מנחה: יש לבחור את ניסוח השאלות המנחות על פי סוג השיח שאנו מעוניינים לפתח – שיח עמדות או שיח זהות אישי. 

מנחה: איזו תועלת אתם מזהים ביצירת אקטואליה של הטקסט לעולמו של הלומד? מה מספר לכם הניסיון שלכם כאשר אתם בוחרים בדרך זו: מה קורה לתלמיד? האם זה אפשרי בכלל? האם אפשרי תמיד?

צפו בהרצאות של הרב שרלו? היכן אתם מזהים את השלב הדיאלקטי בהרצאתו? האם ניתן ללמוד מפרשתנו המיוחדת של השיר: יונתן הקטן, על אופן המפגש עם הטקסט בשלב הדיאלקטי?

  • שלב פוזיטיבי – יצירה/עשייה:

 

השלב הפוזיטיבי חותם את תהליך קריאת הטקסט ומציע לראות בטקסט הזדמנות לבחינה ולגיבוש יצירתי של זהות יהודית עכשווית, באמצעות שאלות מנחות כגון: מה אנו כחברה הישראלית/אתה יכולים ללמוד ולקחת מעולמו של הטקסט (ערכים, נורמות, פרקטיקות, השקפות עולם, מטרות...)? כיצד יכול לשמש אותי הלימוד סביב הטקסט בגיבוש זהותי היהודית? איזה דעות ועמדות אוכל לגבש לעצמי אודות פניה של החברה שבה אני חי בהקשר לסוגיה?

מנחה: שלב היצירה הוא השלב הקושר באופן הדוק את הטקסט לתהליך החינוך היהודי. עיסוק בשאלות הללו מקרב את הטקסט אל הלומד והופך אותו לכזה שניתן לעסוק בסוגיות שהוא מעלה, גם 2,500 שנים אחרי שאירע הסיפור. הנכחת הסוגיה בזהות האישית והקולקטיבית שלנו כיום (מישהו שר את זה קודם"), מעצימה את תחושת השייכות, יוצרת משמעות, ומכאן – מבנה זהות יהודית.

גבולת היצירה - צפו בהרצאה של אסף בייזר ויניב ביטון (היהודים באים) 

ובמערכון על אברהם אבינו

כיצד הייתם מסמנים את גבולות הפרשנות לדעתכם?

האם יש דברים שאסור להגיד כפרשן ויוצר על הטקסט?

מגילת אסתר פרק ד׳