מאפיינים ועקרונות של המרחב הדיאלוגי

ללימוד טקסט יהודי

פרשת לך לך\ יעל מאלי

יהודי עם מזוודה

אברהם אבינו, העולה הראשון, נצטווה ללכת אל הארץ – ועם ישראל לדורותיו הלך בעקבותיו והלך גם בשבילים אחרים. לאן הולכים עכשיו?

 

"פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת". משפט אופטימי ונהדר כתב אמיר גלבֹּעַ בשירו הידוע. האם הוא בא לתאר באופן פיוטי את הדרך שבה התגשם החזון הציוני? נראה שהשיר טומן בחובו דווקא את הדיאלקטיקה הנעוצה בקשר המיוחד שבין עם ישראל לארצו.

להמשך קריאה לחצו כאן 

ציור ואמנות חזותית

טקסט - תמונה - טקסט:

מתודעה ציונית לשאלה תרבותית

 טלי תמיר 

אוצרת וחוקרת של אמנות ישראלית

הטקסט  –מעמדו של הטקסט התנ"כי בחברה הישראלית

"לי, שנולדתי בארץ-ישראל", כתב רב-אלוף משה דיין בספרו "לחיות עם התנ"ך", לא היתה המולדת אהבה מופשטת. חבצלת השרון והר הכרמל היו ממש שבממש, פרח נותן ריח והר שרגלי דרכו בשביליו. אף-על-פי-כן לא היה לי די בישראל שראיתי בעיני ומיששתי בידי; גם את ישראל העתיקה, את ישראל של השמות והפסוקים, רציתי לעשות ממש. ראיתי לנגדי לא רק את הקישון העובר בשדות נהלל ובכפר-יהושע, אלא גם את הקישון נחל קדומים הגורף את צבא סיסרא. כשם שביקשו הורי הבאים מן הגולה לעשות את ארץ-ישראל הרוחנית של הספרים למולדתם הגשמית, כך ביקשתי אני להקנות למולדתי הגשמית עומק רוחני-היסטורי, ולהפיח בחורבות ובתלים השוממים את נשמת העבר, ולהחיות את ישראל של ימי האבות והשופטים והמלכים."

למאמר המלא לחצו כאן