מאפיינים ועקרונות של המרחב הדיאלוגי
ללימוד טקסט יהודי
וקין אומר / יחיאל מר
נָכוֹן כִּי קַמְתִּי עָלָיו בַּשָּׂדֶה.
וְאוּלַי הִשְׁכַּמְתִּי הָרוֹג.
וְהֶבֶל-דָּמוֹ שׁוּב אֵינוֹ מִתְאַדֶּה
מֵאָז שֶׁקַּמְתִּי עָלָיו, הַשָּׂדֶה
אָדֹם הוּא וְלֹא יָרֹק.
שֶׁקַּמְתִּי עָלָיו בַּשָּׂדֶה, זֶה נָכוֹן,
וְנָכוֹן בִּי כֹּחִי הָרוֹדֶה.
אַךְ אֵיפֹה הָיִיתָ אַתָּה, יָהּ רִבּוֹן,
אַתָּה הָרוֹאֶה, אַתָּה הָאָדוֹן
שֶׁל הַשְּׁנַיִם בְּלֵב הַשָּׂדֶה?
וְנָכוֹן שֶׁחֶלְקוֹ מֵחֶלְקִי שָׁפַר.
כִּי מָנַעְתִּי אוֹתוֹ מֵחֵטְא.
וְטָהוֹר הֶבְלְךָ הַשּׁוֹכֵן עָפָר,
וַאֲנִי, יָהּ רִבּוֹן, חַבְלְךָ עַל צַוָּאר,
אֵינֶנִּי מוֹצֵא לִי גַּל-עֵד.
שֶׁטָּמַנְתָּ לִי פַּח בַּשָּׂדֶה, זֶה נָכוֹן.
כִּי רָאִיתָ אוֹתִי וַתִּשְׁתֹּק.
כִּי הָיִינוּ אֶחָד בְּשִׁלּוּשׁ הָרָצוֹן
הַנּוֹפֵל בַּשָּׂדֶה וְזוֹכֵר הֶעָווֹן
וְהַקָּם בַּשָּׂדֶה לַהֲרֹג...
להרחבה וחיבור לטקסט לחצו כאן
